הציונות הסוציאליסטית – דמויות מפתח
בסיכומים האחרונים עסקנו בציונות ובאספקטים שונים של ויכוחים בתוכה. דיברנו על המתנגדים לציונות. הציונות היא תנועה לאומית בעלת אוריינטציה פרטיקולארית. לאור זאת מעניין לבחון את האופן שבו מתפתחים זרמים בעלי נטיות סוציאליסטיות. הציונות הייתה תנועה בעלת אופי אוטופי שניסתה לראות כיצד תיראה מדינת היהודים בטווח הרחוק. מי שראה אוטופיה מתוקנת היו הסוציאליסטים. חיבור בין חובבי החברה המתוקנת לציונות. הויכוח בנושא האם יכולה להיות מחד תפיסה סוציאליסטית ומאידך פרטיקולארית, ליווה את הציונות שנים רבות. שני הקטבים: ז'בוטינסקי למול ברל כצנלסון. נושא הויכוח: חד נס- קיים רק דגל אחד והוא או הכחול לבן, או האדום.
אישים מרכזיים:
נחמן סירקין- הוגה דעות יהודי שעסק בספרו שאלת מדינת היהודים הסוציאליסטית- יוצר דגם למדינה יהודית סוציאליסטית. באופן שאינו מפתיע הוא מוצא הקשרים סוציאליים חברתיים לא רק בציונות המודרנית, אלא גם במקורות יהודים קדומים: נביאי ישראל עמוס וישעיהו. חיים קהילתיים משותפים הוא מודל טוב. למרות זאת יש תחושה קשה כלפי הדת היהודית המעשית- האופן שבו האורתודוקסיה מתפרשת במדינות אירופה. טענתו שחזון מדינת היהודים הסוציאליסטית הוא להילחם בממסד הדתי שגורם לשיתוקו של העם היהודי.
בורוכוב- עורך ניתוח מעמדי תוך תפיסה מרקסיסטית של היהודים באירופה.הוא אינו ציוני בתפיסתו, ומגיע למסקנה שהפיתרון המעמדי לעם היהודי עתיד לקבל משמעות גדולה יותר אם יגיעו לא"י/פלשתינה. מדובר בארץ ללא לאום מובהק שיושב בה ועל כן רואה בה ארץ ריקה, תפיסה מקובלת בתחילת המאה ה20. מכיוון שכך אין כל בעיה להגיע ולהתיישב בו, מדובר באזור עם פיתוח כלכלי ירוד שיהווה משיכה לבורגנות הזעירה במזרח אירופה, כאן בארץ הם יבצעו את "טיפוחה של הפירמידה"( בעלי מלאכה, עובדים חקלאיים, עובדי תעשייה ומעליהם שוחרים ונותני שירותים) הוא הופך את הפירמידה. הוא מדבר על יעילות, הפיכת העם היהודי לפרודוקטיבי שמתפרנס מיציר כפיו ולא מתעשייה ומסחר.מושג חשוב שנשכח וקשור לנושא הוא הנורמליזציה– מדובר על ציבור שמטרתו להיכנס למסלול נורמאלי כמו שאר העמים.היא עומדת בסתירה עם תפיסתו של אחד העם. כוונתו של בורוכוב הינה לא להיות יוצאי דופן- עם סגולה, עם נבחר, אלא חברה נורמאלית. הוא ראה בעיני רוחו חברה שמכלכלת את עצמה ועומדת בפני עצמה.
על רקע שני אישים אלה מתחילות להתגבש במדינות חבר העמים תנועות פוליטיות חברתיות שיראו עצמן כרוצות לעלות לארץ. לימים יכונו בשם העלייה השנייה.