מאמר יא – מרקסיזם ואסתטיקה
סיכום:
בעבור המרקסיזם האסתטיקה קשורה קשר בל ינותק לפוליטיקה, ועיקר תפקידה הוא חינוכי וכזה הלוקח חלק במלחמת המעמדות.
המרקסיזם מניח כי החברה מורכבת מבסיס ממשי שהוא הפעילות הכלכלית ומבניין על שהוא פעילויות חברתיות כמו דת, אמנות, חוק וחינוך. הבסיס הכלכלי הוא המכתיב ומשפיע (למרות שיש פעולת גומלין) על בניין העל (בקפיטליזם יעודד תחרותיות באמנות, למשל). בניין העל יכול להיות מובן כהשתקפות, דהיינו שהאמנות, למשל, משקפת את האידיאולוגיה של החברה, אך ישנם הוגים (כמו לואי אלתוסר ופייר משרי) שטענו כי היחס מורכב יותר.
בעיניי מארקס האמנות הוא אמצעי לקידום מלחמת המעמדות, שכן לה השפעה ניכרת על חיי התרבות השונים.
המרקסיזם יכול להתחלק לשני כיוונים בגישתו האמנותית- ריאליזם – שמטרתו להעביר מסר ברור ונגיש לעם, ואנטי ריאליזם – שמטרתו לעורר חשיבה ולשנות מסורות ישנות.
1.הריאליזם הסוציאליסטי
לפי "תיאורית ההשתקפות" (גיאורגי פלכאנוב) האומנות משקפת מגמות חברתיות.
ז'דאנוב (קומיסר התרבות של סטאלין) טען כי מטרת האמנות היא "להנדס את נפשות בני האדם", דהיינו שתפקידה חינוכי, אמנות כהנדסה חברתית (בדומה לאפלטון)
בעוד שהריאליזם הסוציאליסטי נועד להכתיב אמנות חדשה ראויה, הריאליזם הביקורתי של לוקאץ' נועד להוות כלי לבחינה של יצירות שאינן בהכרח סוציאליסטיות או בנות זמננו מנקודת ראות מרקסיסטית (צריך הרחבה)
חבר'ה:
מארקס – האנושות משולה לאדם ועוברת שלבים בהתפתחותה – מחברה שבטית דרך פיאודליזם אל קפיטליזם בורגני ולבסוף לקומוניזם. לפיכך גם האומנות צריכה להתקדם ולעלות בטיבה על אומנות העבר. משמע- יצירות אמנות אינן מעבירות אמיתות נצחיות מדור לדור וכל דור מוצא את האמנות שלו.
סארטר – "לעולם אין משיבים על טענותיו של היריב – מערערים את אמינותו".
