מחשבה מדינית בעולם דובר-הערבית בימי הביניים
מאפייני תקופה
מהתקופה שמוחמד עבר ממכה למדינה להקים קהילה- 622 (השנה הראשונה בלוח המוסלמי).היינו מצפים למצוא בעולם הדתי של האיסלאם, שכתבי הקודש יספקו את שהדת צריכה, איך יכול להיות שהאנשים הכירו את הפילוסופיה היוונית הקלאסית, שנכתבה ביוונית?
עליית האיסלאם ותרגום הטקסטים
כשהאיסלאם החל להיות כוח פוליטי, הוא כבש אזורים רבים במזרח התיכון. באזורים אלו, היו תרבויות מאוד מפותחות, בין היתר, מקומות שלמדו את הפילוסופיה הקלאסית היוונית. לדוגמא: אלכסנדריה במצרים- אקדמיה ללימוד הפילוסופיה ההלניסטית, כך האיסלאם מכיר את ההיסטוריה של המחשבה הפילוסופית. גם בצפון סוריה וגם עיראק, היו אזורים שלימדו בהם יוונית, כיוון שכתבי הקודש של הנצרות היו ביוונית (אנשי דת שידעו יוונית). גם בפרס היו מקומות שלימדו טקסטים יווניים קלאסיים: בעיקר מדעיים ורפואיים.
לשם מה לתרגם טקסטים יווניים כשיש את דת האיסלאם וטקסים מוסלמיים?
החלו עם תרגום סוג אחר של ספרים: ספרי רפואה, מדעים ואלכימיה. כנראה זאת הסיבה שדחפה אותם לתרגום ספרים מעשיים מיוונית, והביאה אותם להמשיך ולתרגם גם ספרים יווניים נוספים.
תרגומים שונים
תרגומי התקופה הראשונה- הנוצרית, היו לא מדויקים, מתוקנים לפי הדת.
מעליית החליפים- 748, תחילת המאה ה-9, רואים תרגומים מדעיים של הטקסטים היווניים. השלטון הרשמי של החליפים מקים בית ספר ללימוד המדעים היווניים בבגדד: בית החכמה. המתרגם החשוב ביותר של התקופה נקרא חונאי איבן איסקאת– 809-873- לזמן קצר שימש ראש בית החכמה. טרם תחילת עבודתו, היה אוסף את כל כתבי היד שהוא היה מוצא על הנושא, כדי להכין עותק ביקורתי- מורכב מכמה שיותר מקורות. בסוף התהליך היה בודק אם אכן תרגם את המילים מיוונית לאותן המילים בערבית- יצירת מונחים קבועים, שלא היו קיימים עד אז.
שני דפוסים של עיסוק מחשבתי בימי הביניים
תיאולוגיה
התגלות אלוהית ומסורת אותנטית כעליונות על התבונה האנושית וחקר האדם את הטבע כמקורות של ידע אמיתי. התיאולוגים יטילו ספק בטבע כדבר עצמאי, כיוון שיגידו שמה שקובע את רצון הכול הוא האל. לכן, למשל, בתנ"ך אין אזכור של המילה "טבע", רק "מנהג"- כיוון שכך לטבע יש עצמאות וכוח משל עצמו, והרי הכל כפוף לרצון האל.
פילוסופיה
התבונה האנושי וחקר האדם את הטבע כנעלים על התגלות אלוהית לכאורה ועל המסורת כמקורות לידע אמיתי- ניתן להבין דברים וודאים מלימוד הטבע. אדם יכול לחקור את הטבע, וכך להגיע לאמיתות נצחיות. זה בוודאי נעלה על ההתגלות האלוהית, בה הפילוסופים מטילים ספק שהיא אכן באה מאל כלשהו, והיא לא המצאת האדם. לעיתים, הפילוסופים יבינו שבגלל שהדת ממלאה תפקיד חשוב אצל האזרחים, הם ישתמשו בה כדי לדבר מול האזרחים, למשל, מילוי כתבי הקודש במשמעויות פילוסופיות.
התגלות אלוהית | התבונה האנושית | |
הרמוניה (לכאורה) | תיאולוגים רציונליסטים– ההתגלות והשכל אינם מתנגשים. שניהם באים מאותו מקור- אלוהים. אין לאסור שימוש במחשבה של האדם, אך באופן מעשי, המחשבה של האדם אינה דבר מושלם- לוקח הרבה זמן להגיע להבנה והיא פתוחה לטעויות. רוצים להשתמש בשכל להצדיק את האמיתות של הדת. כלומר, תשתמש בשכל אך בעיקר לשימוש הדת. | פילוסופים "דתיים"- אין סתירה בין הדת והמחשבה האנושית, אך הנסיבות בהן אין סתירה זה רק כשהפילוסופיה יכולה לפרש מחדש את הדת ולשנותה מבפנים. גם כאן, יש שימוש בדת. הם רוצים שהדת תשרת את המטרות שהפילוסוף מגיע עם שכלו. לדוגמא: אפלטון והמיתוסים- צריך לחנך את ההמון עם מיתוסים שאינם בדיוק האמת. אל-פרבי הושפע מאוד מאפלטון וקצת מאריסטו. |
קונפליקט בין התגלות אלוהית לתבונה האנושית כמקורות ידע | תיאולוגים פונדמנטליסטים– זאת יהירות מצד האדם לחשוב שהוא יכול להבין את הסדר של העולם. סדר העולם בידי האל והוא יכול לעשות את שעולה על רוחו, בכל רגע, לכן, אדם לא יכול להבין באמצעות השכל שום דבר באמצעות השכל שמתבסס על חוקי הטבע, כיוון שאין דבר כזה חוקי הטבע, הכול רצון האל. מי שמתבסס על שכלו של האדם זוהי יהירות, והוא חייב לטעות. המקום היחיד שניתן להשתמש בכלים שכליים הוא בקריאה והבנה של כתבי הקודש. | פילוסופים רדיקליים– אבו כאבר מוחמד אבו ראזי (בגדד). כתבי הקודש הם סיפורים מומצאים. הדת, כמו שאנחנו מקבלים אותה, היא הרסנית, כיוון שהיא מביאה למלחמות ולריבים. הדת גם הרסנית לפרט, כיוון שהיא מעודדת את הפרט להיות עצלן- אומרת לו מה לחשוב, וגם איננה נכונה. |
