חוקה מכוננת בד"כ כחלק מהתחלה חדשה לאחר משבר, התפוררות, או הפסד במלחמה. לדוגמא כיונן חוקה חדשה אחרי נפילת ברית המועצות, החוקה היפנית אחרי מלחמת העולם השניה, החוקה החדשה אחרי מתן עצמאות למדינות אפריקה בשנות החמישים והשישים. בשנות התשעים כוננו 17 חוקות במדינות הפוסט קומוניסטיות של מזרח אירופה וכ– 30 במדינות אפריקה.
החוקה כאמור מתקבלת בד"כ תוך מאבקים ומשברים בין הקבוצות השונות בחברה, ומשקפת פשרה בין אלו. דוגמא לכך היא כינונה של החוקה בדרום אפריקה בשנת 96 לאחר סיום האפרטהייד, תוך מו"מ בין הלבנים והשחורים.
בשל כינון חוקה תוך כדי פשרות ומאבקים, קיימת סכנה כי היא לא תספק לשלטון את הסמכות הנחוצה על מנת לקיים שלטון יעיל. ישנן חוקות אשר יותר ממכוננות שלטון יעיל הן מעבירות את המחלוקות הפוליטיות לדורות הבאים.
חוקה מצליחה לכונן משטר יעיל כאשר היא מבטאת באופן סביר את המכנה המשותף של הקבוצות השונות, ואת הערכים הדומיננטיים בחברה. ללא כך היא לא תתקבל כלגיטימית על ידי קבוצות שונות. כאשר חוקה לא מבטאת את ערכי החברה, כמו החוקות הדמוקרטיות במדינות אפריקה בשנות החמישים, היא תאבד את חשיבותה ואת משמעותה ( באפריקה למרות חוקות דמוקרטיות ( שלא התאימו לאופי החברה ) , המדינות הפכו לאוטוריטריות ).
בכינון חוקה שמקיימת כלי שלטוניים אפקטיביים יש להקפיד על איזון בין הקבוצות השונות במדינה. חוקה שאינה מבטאת פשרה אלא מבטאת יתרון של קבוצה מסוימת על אחרת צפויה להיות לא לגיטימית בקרב בני הקבוצה השניה, ולפיכך לא להיות כלי אפקטיבי בידי השלטון.
החוקר McWhinney, קבע מספר כללים לכינון חוקה אפקטיבית:
- שמור על החוקה קצרה.
- אל תנסה לפתור באמצעות החוקה בעיות קצרות טווח.
- שמור על החוקה ניטרלית במונחים מפלגתיים.
- השאר את ניסוח הטיוטות למשפטנים.
- היה צנוע בשאיפותיך אם החברה שסועה.
- על תתפתה לחוקק את הבלתי אפשרי.
- על תעשה את החוקה נוקשה מדי.
- מה שעובד במדינות אחרות עשוי לא לעבוד במדינתך.
- שינוי חוקה אחת ישפיע על האחרות.
- החברה יכולה לספוג מספר שינויים מוגבל.
