מדינת רווחה
התיעוש המואץ יצר המון בעיות והיה צריך שמישהו יתמודד איתם- המדינה כגוף עם כוח אכיפה משמעותי, היא היחידה שיכלה לטפל בבעיות הללו. המדינה מתערבת לאט לאט בבעיות התעסוקה ותנאי התעסוקה של הפועלים. בצרפת למשל, במהלך המאה ה19 נקבע שעבודת נשים וילדים תוגבל לעשר שעות ביום- יש כאן שיפור ניכר ביחס לתנאי התעסוקה של הפועלים.
בשנת 1874 בבריטניה יוצא תיקון מהפכני- יום שבת שהוא יום שישי של הבריטים, מקוצר עד לשעה 13:00 בצהריים. זאת אומרת, עבור ציבור העובדים נפתח עוד חצי יום למנוחה ולהתארגנות לשבת.- תהליך שרשם את הפנאי כערך חשוב שיש לקדם אותו.
המדינה המובילה בחקיקת רווחה הייתה גרמניה.ב 1883 מחוקקים חוק ביטוח נגד מחלות לפועלים, ביטוח נגד תאונות עבוד וחוק פנסיה. החקיקה בגרמניה קבעה שממשכורתו של כל פועל יופרש סכום לביטוחים אלו ועל מעסיק התחייב שיהיה לו סכום למען מטרה זו וכן המדינה מעניקה סכום מסוים למטרה זו- כך מוקמת קרן בשיתוף הפועל, המעסיק והמדינה , למען הפועל. 1878 בגרמניה, לאחר שני נסיונות כושלים להתנקש בחיי הקיסר מוציאים את הסוציאל דמוקרטיים מחוץ לחוק. ביסמארק, ראש ממשלת גרמניה דאז, מציע לתושבי גרמניה זכויות, הפיכה לאומית, בתמורה לכך שלא תהיה מהפכה ודמוקרטיה. ביסמארק לא רוצה דמוקרטיה ולא רוצה מהפכה ולכן הוא מאחד את כל נסיכויות גרמניה לאחת ומעניק לגרמניה המאוחדת לאומיות ובנוסף מעניק זכויות לפועלים וכך מסרס באופן חלקי את המפלגות הסוציאל דמוקרטיות.
ראה גם סיכום מאמר – מדינת רווחה \ ג'וני גל
