ליברליזם –מושג שהתפתח במאה ה-19 ופירושו –חירות, החופש לעשות דברים והחופש להיות מאושר.
ענפים שצמחו מתוך השאיפה לחירות ולליברליזם:
- השוויון בפני החוק
- זכות ההגדרה העצמית
- הזכות לשוויון כלכלי וחברתי- סוציאליזם.
העידן המודרני מביא עימו את הערכים הגלומים במושג הקדמה. לצד עידן זה קמה התנועה הרומנטית שתססה במהלך המאה ה19 ונועדה להבדיל את היחיד מהכלל. מקור השם "רומנטי" הוא מספרד- רומנסה- אם בתפיסת המודרנה הדגש היה על היחיד אז ברומנטיקה הדגש הוא על הכלל- הקבוצה. הרומנטיקה מדגישה יסודות אנטי קלאסיים, יותר זוהרים ומלאי הדר. אם בתנועת השכלה הושם דגם על השכל הישר וההיגיון, התנועה הרומנטית שמה דגש על הרוח. ההשכלה.
התנועה הלאומית על פי שתי התפיסות: תנועת ההשכלה טענה שלכל קבוצה שהיא יש זכות להגדרה עצמית- זו תפיסה אוניברסאלית. לעומת זאת יש צד נוסף הטוען שלא סתם נוצרים לאומים אלא שיש היררכיה ולאומים נחותים יותר ופחות- תפיסת הרומנטיקה. התנועה הלאומית שאבה רבות מן הרומנטיקה בכל מיני זיקות ייחודיות והיסטוריות.
בכל רחבי אירופה צומחות במהלך המאה ה19 תנועות רומנטיות אשר משפיעות רבות על התרבויות השונות ועל הקהילות השונות
הוגים המזוהים עם התפיסה הרומנטית :
- פרידריך ניטשה – פילוסוף גרמני אשר תרומתו האינטלקטואלית היא בכך שהוא טען שמה שמניע את העולם אינו השכל אלא האמוציות והדחפים הפנימיים. הוא ראה את האשליה ואת המיתוס כמתווכים שבין האדם לבין העולם.
- הנרי ברגסון – פילוסוף יהודי צרפתי, זכה בפרס נובל לספרות ב1927 אך לפני כן טבע את המושג "אלמה ויטל" =הנף חיות/ זיק החיים וטען כי זהו הגורם הפנימי המניע את האדם. הוא טען שמרחב וזמן הם מושגים שהאדם בשכלו לא מסוגל לתפוס.
- זיגמונד פרויד –בחן את התת מודע בין השאר דרך החלומות בניסיון להראות שיש עוד צדדים בנוסף לאמוציות ולשכל.
שרלוק הולמס- אדם רציונאלי שאוסף פרטים ומהם מרכיב את התמונה כולה כשהרציונאל הוא מה שמניע אותו- דמותו מייצגת באופן מובהק את ההשכלה בשל היותו רותם את המדע בכדי להבין את המציאות.
פיטר פן- רוצה להישאר ילד וחי במקום לא רציונאלי- ארץ לעולם לא- מהותו בחלומות והוא מייצג את הרומנטיקה.
שתי הדמויות מייצגות שני הלכי רוח שהיו קיימים במאה ה19 .
