שניים מגדולי הפילוסופים של המדע: קרל פופר ותומס קון. פופר אומר לנו שכדי לענות על השאלה של מה זה מדע, אנחנו צריכים להיות מסוגלים להפריך טענה. העיקרון המרכזי לפיו הוא עיקרון ההפרכה. כך אפשר לדעת מה נכנס פנימה ומה לא נכנס פנימה. אסטרולוגיה היא לא מדע כי אי אפשר להפריך אותה, במדע יש צורך בעיקרון של הפרכה. אמונה היא מחוץ למשחק. יש כאן הפרדה בין מדע לבין ערכים. הגישה הביהייביוראלית, למשל, היא מדעית כי היא לא שואלת על מה מאמינים. תומס קון דיבר על המבנה של המהפכות המדעיות. המדע עובד בתוך תפיסת עולם. כללי הפיסיקה של ניוטון קבעו את כל מה שנעשה בתחום המחקר של הפיסיקה לאחר מכן. אינשטיין בתורת היחסות שלו שבר את התפיסה של חוקי ניוטון. תורת היחסות מציעה לנו פרספקטיבה שונה על חוקי הטבע. קון אומר שהמדע עובד בפרדיגמות. יש פרדיגמה ומיסוד של הנורמות, של דפוסי המחקר ושל הנחות היסוד ובתוכן עובדים ונורא קשה לייצר את המקום שמשם יבוא השינוי של הפרדיגמה.
מה עשו אנשי הגישה הביהוויורלית לאנשי הגישה המוסדית? אמרו להם שהם שבויים בקונספציה שאומרת שפוליטיקה היא רק מוסדות השלטון. החוקרים של הגישה הביהייביוראלית אמרו שניתן ללמוד המון על החברה אם חוקרים כיצד האזרחים הפשוטים מתנהגים. הגישה הביהייביוראלית עשתה שינוי פרדיגמה לגישה המוסדית. ריצ'י אמר לביהייביוראלים – הפכתם לכת סגורה המאמינה באותן שיטות מחקר ואתם לא נותנים לאף אחד להיכנס פנימה ולכן הפכתם להיות אמונה ולא מדע. המאמר של ריצ'י הוא ביקורת על הפרדיגמה הביהייביוראלית.
יצאנו החוצה מהגישות ובחנו מה זה מדע. אמרנו שהמדע עובד דרך העקרונות של קרל פופר. במדע תמיד צריך להיות פתוח לאפשרות שמישהו יפריך ויסתור את התיאוריה שלך. דיברנו גם על תומס קון.
הבחנה בין מדעי הטבע למדעי החברה: במדע הטבע, כשמגיעה תיאוריה אחרת, התיאוריה הקודמת הופכת ללא רלוונטית. לעומת זאת, במדעי החברה, כשמגיעה תיאוריה אחרת, יש פלורליזם והתיאוריה הקודמת יכולה להישאר בתמונה.
(הגישה הביהייביוראלית חוקרת התנהגות של פרטים והיא לא שואלת לגבי ערכים או אמונות. הסקרים של גישה זו ישאלו שאלות עובדתיות- כמה אתה מרוויח, איפה אתה גר וכו'. הגישה של הפילוסופיה הפוליטית, לעומת זאת, תשאל שאלות אחרות- מה יותר טוב- חירות או שוויון, היא תשאל על ערכים וכו'.)
