מבוא למדעי המדינה: ניתוח אידיאולוגיות

שני כלים לניתוח של אידיאולוגיה:

1. מהווה מסגרת של ניתוח וכוללת מספר שאלות מצומצם:

א.      מהי ההשקפה לגבי טבע האדם? כל חוקר, הוגה ואינטלקטואל אוחז בתפיסה מסוימת לגבי טבע האדם.

ב.      מהי החברה הראויה או הרצויה. מהי דמות החברה הרצויה באידיאולוגיה או בתפיסת העולם.

ג.        קשורה במימוש הפוליטי: 1. ניתוח היסטורי– כיצד הגענו למצב הקיים.  2. מהניתוח ההיסטורי נגזר המימוש הפוליטי.

2. כלי שני הוא כלי המדבר יותר על מפה, הוא יוצא כנגד התפיסה הקלאסית והפשטנית של אידיאולוגיות, האומרת, למשל, שבליברליזם המושג המרכזי הוא חירות– גישה זו עושה רדוקציה למושג אחד מרכזי. ליברליזם= חירות, סוציאליזם = שוויון חברתי, פאשיזם= מדינה, נאציזם= גזע. הכלי הזה מנסה להראות תמונה יותר מורכבת, מייקל פרידן הציג את הכלי הזה, המדבר על ניתוח של יחסים בין מושגים. יש ניואנסים מורכבים וניתוח של מושג מרכזי אחד הוא לא טוב. פרידן מציע הבחנה בין מושגי ליבה לבין מושגי פריפריה. יכול להיות שנגלה כי בתקופה מסוימת, מושג החירות הוא מושג חשוב, אך בשמרנות החירות היא של האריסטוקרטיה ואילו בליברליזם החירות קשורה בזכויות של כלל האוכלוסייה. כדי שנוכל לבדוק את הכלי הזה נעבוד עם שלושה טקסטים:

1)       הסוציאליזם של קרל מרקס.

2)      הטקסט השני הוא "על החירות" של מיל.

3)       הטקסט השלישי הוא קטעים של מוסוליני וג'נטילה– מנהיגים של הפאשיזם.

ניתוח אידיאולוגי– סוציאליזם מרקסיסטי: (ניתחנו את מרקס כתיאורטיקן, הסתכלנו עליו מעט כאידיאולוג- המניפסט הקומוניסטי, כעת נסתכל על טקסט קדום יותר של מרקס, כי מבחינה היסטורית, מה שהכירו בסוף המאה ה-19 זה את הכתבים המאוחרים של מרקס כי הטקסטים שהוא כתב בצעירותו לא היו מוכרים. פרופ' אבינרי היה אחד מהחוקרים שמצאו וניתחו את הטקסטים המוקדמים יותר של מרקס).

מתוך "כתבי שחרות", האידיאולוגיה הגרמנית. ננסה ליצור מפה של מושגי הליבה ושל המושגים הפריפריאליים יותר. לפי מרקס, אנחנו מתחילים את הניתוח שלנו בבני אדם אמיתיים ולא באידיאות וכד'. בניגוד לפילוסופיה, מגיע הניתוח האמפירי של בני האדם.

ניתוח אידיאולוגיה באמצעות הכלי הראשון שדיברנו עליו:

א.      טבע האדם– האדם היוצר, המייצר את אמצעי הייצור שלו. האדם מייצר ועומד חופשי מול המוצר שלו.

ב.      החברה הראויה היא חברה שאין בה מעמדות ואין בה חלוקת עבודה. מרכיבים של חופש למימוש עצמי בכיוון הייצור, כל אחד יכול לייצר מה שהוא רוצה. תפיסה של שיתופיות וסולידאריות. תפיסה של שוויון, לכל אחד יש חירות לממש את עצמו כראוי.

ג.        ניתוח היסטורי– זו רוב העבודה של מרקס. תכונת היסוד של המבנה המודרני היא חלוקת עבודה. חלוקת העבודה- באופן טבעי, הטבע האנושי שלנו מאפשר לנו ליצור דברים שונים וטבע האדם הוא ליצור ולעמוד חופשי אל מול היצירות. חלוקת העבודה עושה חלוקה ואומרת שלכל אחד יש תפקיד אחר בשרשרת הייצור- פס הייצור של המפעלים התעשייתיים. כל אחד עושה קטע קטן מאוד בפס הייצור. יש תפיסה של ניכור עמוק של האדם מהטבע שלו, כשאנו נכנסים למצב התעשייתי יש לנו חלוקת עבודה, מלחמת מעמדות וניכור. התפיסה האידיאלית של החברה הקומוניסטית מוותרת על המקצוענות ומאפשרת לכל אדם לממש את עצמו לפי חירותו ולפי האופן בו הוא רוצה לבנות את חייו. המימוש הפוליטי הוא המהפכה החברתית של מעמד הפועלים שיבטל את המעמדות ויביא לחברה אחרת.

ניתוח אידיאולוגיה באמצעות הכלי השני שדיברנו עליו:

במושגי הליבה יבואו דברים הקשורים לכלכלה – הבסיס, ואילו במושגי הפריפריה יבואו דברים הקשורים לכל היתר- בניין העל.

מושגי מפתח: ייצור, אמצעי הייצור, קניין, מעמד, ניכור, האדם היוצר- המודל החיובי של מרקס. בסיס ובניין על, חירות, מימוש עצמי. שוויון, מצב חברתי. שיתופיות. ניצול.

מושגי פריפריה: מהפכה מעמדית– מהפכה חברתית. דת, אידיאולוגיה, שיח, פוליטיקה.

נשווה את כל זה לליברליזם– "על החירות"/ גו'ן סטיוארט מיל. סטיוארט מיל נשען על תועלתנות– המדברת על תועלת אישית של כל אדם ואדם, המביאה לאושר ולמימוש העצמי. אנחנו צריכים להיות מסוגלים לעשות מה שאנחנו רוצים כל עוד אנחנו לא פוגעים באחר.

ניתוח היסטורי: אחת התופעות הבעייתיות מבחינת מיל היא בעיה של קונפורמיזם, במקום זאת הוא רוצה חברה שיש בה חופש ביטוי וחופש דעות. מיל ידבר על מדינה רזה, תפיסה מינימליסטית של המדינה. המדינה תדבר על חקיקה, שמירת הסדר, מתן הזדמנויות. מיל מדבר על חירות שלילית, האופן בו אנו חופשיים מהתערבות, הוא מצמצם את התערבות המדינה.

מושגי ליבה: חופש/ חירות הפרט. מימוש עצמי. חוסר פגיעה בזולת. חופש ביטוי, פלורליזם, ריבוי עמדות.

מושגי פריפריה: קונפורמיזם, נורמות חברתיות וכפייה חברתית- דברים שהוא מבקר ורוצה להימנע מהם. מדינה מינימליסטית- התערבות מינימאלית של המדינה בהתערבות הפרט. התערבות ציבורית.

פאשיזם:

מושגי ליבה: מדינה, לאומיות, מטרה קולקטיבית גדולה. חינוך לאומי, כפייה, טוטאליטריות- המדינה שולטת באומנות, במדע ובטכנולוגיה. ריכוזיות. מנהיג יחיד.

ראינו שלוש אידיאולוגיות. האידיאולוגיה של הפאשיזם מציבה את המתח בין הדמוקרטיה לבין משטרים טוטאליטריים. ראינו כיצד שני כלי הניתוח עוזרים לנו בהבנת האידיאולוגיות.