המשק הישראלי: משמעות תקציבית ומבנה המגזר הציבורי

משמעת תקציבית (פיסקאלית):

במחקר של זעירא וסטרבצ'ינסקי על ירידת G אחרי 85', נבדקה גם השאלה הבאה – כיצד ניתן למדוד את המשמעת הפיסקאלית של הממשלה? משמעת פיסקאלית פירושה שיש קשר בין G (ההוצאות) לבין T (המיסוי, ההכנסות). הדרך הטבעית לנסות ולבחון את הקשר היה הרצת רגרסיה בין G ל-T, ולראות אם יש מתאם. אך רגרסיה כזו אינה הדבר הנכון לעשות – משום שמדובר בשני משתנים שהם עולים לאורך זמן, כך שאין סטציונריות. במקרה כזה עדיף לבדוק רגרסיה של קו-אינטגרציה – לא בודקים אם הם מתואמים בכל תקופה ותקופה, אלא אם הם מתואמים בטווח הארוך. בתחילה עלה שאין קו-אינטגרציה, קרי שאין משמעת פיסקאלית בישראל. בשלב הבא ניסו לערוך מבחן יותר מורכב – האם יש שינוי משטר(מגמה) ב-85' – וזה הראה בבירור שלפני 85' לא הייתה קו-אינטגרציה, ואחרי 85' כן הייתה קו-אינטגרציה בין G ל-T. כלומר, אחרי 85', תוואי ההכנסות וההוצאות נעשו הרבה יותר צמודים וקשורים זה לזה.
מה הסיבה לשינוי ב-85'? בין הסיבות המרכזיות היה חוק האי-הדפסה, שהיה חלק מתוכנית הייצוב של המשק, לפיו אסור לבנק המרכזי לממן את גירעון הממשלה. המנגנון של מימון הגירעון ע"י הדפסת כסף שהיה עד אז עבד באופן הבא (כי הרי הממשלה לא שולטת ישירות בהדפסה): לממשלה יש חשבון בנק בבנק ישראל, וכך זה נכנס לאוברדראפט בחשבונות שלה, והוא הלך וגדל. חוק האי-הדפסה סגר את האוברדראפט הזה, ובעיקר קבע עליו מגבלות (שאינו יכול לעלות מעל גודל מסוים בנק' זמן ספציפית, ושאינו יכול להצטבר מעבר לגודל מסוים). החוק הזה היה מאוד משמעותי מבחינת תחילת המשמעת התקציבית של הממשלה, בכך שסגר את אחד הערוצים המרכזיים למימון הגירעון שלה.

2. מבנה המגזר הציבורי:

המגזר הציבורי כולל את הממשלה, המוסד לביטוח לאומי (שמשתייך למשרד הרווחה), המוסדות הלאומיים (קק"ל וכו'), הרשויות המקומיות, ומלכ"רים ציבוריים (אוניברסיטאות, קופ"ח). לוח 4 מתאר את התשלומים ההדדיים בין הגופים הללו. עולה כי הממשלה היא שמממנת את רוב הגופים הללו (מעבירה להם כספים בסך כ-11% תוצר). כך, כל המוסדות הללו ממומנים חלקית ע"י הממשלה. (הערה: בלוח עצמו יש טעות בעמודת הגירעון, כך שהסה"כ צריך להיות שלילי).
הלוח הבא מתאר את פילוח הוצאות הממשלה בשנים 84'-00'. ראשית, יש להדגיש כי הוצאות מימון הן תשלומי ריבית של הממשלה – שירדו משמעותית משנות ה-80, בשל ירידת החוב. שנית, העברות למגזר העסקי (סבסוד מו"פ, סבסוד מפעלים לפי חוק עידוד השקעה, סבסוד מוצרים בתקופת האינפלציה) – ירד משמעותית מתחילת עד סוף שנות ה-80, וזאת בשל צמצום סבסוד המוצרים. ממשיך לרדת עד 2000.