תיאוריה ביקורתית
פמיניזם
- פמיניזם: המושג gender- מגדר – ההבניה החברתית של המיניות. העמדה הפוסטמודרנית הייתה כר פורה לפמיניזם שטען שאין דבר כזה "אישה"- אישה זה מושג חברתי. כל התכונות שאנחנו מייחסים לנשיות הן פועל יוצא של החברתי ולא של הביולוגי. אז נשאלת השאלה לא מה האמת על האישה אלא מי קובע את האמת ולאיזה צורך. מי קובע? הגברים; לאיזה צורך? לצורך שליטה בנשים. האישה היא קפריזית, לא רציונאלית, טובת לב וכדומה. לכן, היא לא יכולה לעסוק בפוליטיקה שם אי אפשר להיות רגשניים וכדומה.
- לדעת גדי אפשר לזהות באופן מדויק את המקום שבו הפמיניזם הפך לפוסט מודרני כדי לפתור בעיה קונקרטית בפמיניזם עצמו. האם הפמיניזם טוען בשם הדימיון בין שני המינים או בשם ההבדלה? התשובה היא גם וגם. הדילמה היא שהטענות בשם השונות עשויות לפגוע בשוויון (השונות הייתה הבסיס לאפליה).
- · היסטוריה של המחשבה הפמיניסטית: קונדורסה טען שאין בסיס לטענה שקיים שוני בין נשים וגברים ולכן אין צידוק לאפליה. לא נתעכב על כך ונתחיל מהמאה ה-19:
- · כנס היסוד הפוליטי של התנועה לזכויות נשים- 1848. שם נכתב מניפסט שחיברו שתיים מאמהות התנועה: אליזבת סטנטון וסוזן אנתוני. הן יצאו בהצהרה (פרפרזה על הצהרת העצמאות של ארה"ב) וטענו שגברים ונשים נוצרו שווים (בהצהרת העצמאות כתוב שכל בני האדם נוצרו שווים). זוהי טענה מובהקת בשם המשותף בין גברים ונשים.
- · החוקה וזכות ההצבעה:
v טיעון בזכות המשותף: אנתוני טענה בפני המחוקקים האמריקאים כי היעדר זכות הצבעה לנשים נוגדת לא רק את רוח החוקה אלא גם את לשון החוקה. ע"פ החוקה, לטענתה, מגיעה לנשים זכות הצבעה. זאת כמובן בניגוד לדעת מחברי החוקה. אנתוני טענה כי בחוקה כתוב שזכות ההצבעה היא אוניברסאלית למעט מקרים שהחוקה טוענת במפורש שניתן להגבילם (לדוג' אסירים שהורשעו בעבירות וכדומה). היא אמרה שאם מסכימים שנשים הם אנשים החוקה לא מאפשרת לשלול מהם זכות הצבעה. לכאורה, החוקה מנוסחת בלשון זכר ולכן נגזר מכך שאין לנשים זכות להצביע. עם זאת, גם החוק האוסר רצח הוא בלשון זכר- האם מותר לנשים לרצוח- האם זה לא חל עליהן? חוקתית לא ניתן למנוע מנשים הצבעה, זאת על בסיס המשותף- כולם הם "אנשים". האנושיות המשותפת מקנה את הזכות לשוויון (כפי שגרס קונדורסה).
v טיעון בזכות השונות: ג'ין פרוהוק ניסחה עמדה זו- הנשים הן באופן טבעי, מהיותן אמהות, יותר אחראיות, מוסריות ואמפתיות. לכן, אם תינתן זכות בחירה לנשים החברה תיעשה יותר אנושית כיוון שלנשים תהיה גישה לספירה הציבורית. מצד שני, עולה הטענה שאם האישה היא אכן יותר מוסרית היא לא יכולה לעסוק ב"ריאל פוליטיק".
- יש פוטנציאל לסתירה בין תיאוריית השונות והדמיון. סטנסטון ואנתוני שאפו לבסס את טיעוניהם על שילוב של הדמיון והשונות. לאישה מגיעה זכות הצבעה בגלל המשותף (טיעון מוסרי) וכדאי לתת לאישה זכות הצבעה כי היא תעשה את החברה ליותר מוסרית (טיעון תועלתי).
