אבי ההמחשה הויזואלית הוא אדוארד טאפטי, אמריטוס בייל במחלקה למדע המדינה. טאפטי עד יציאתו לפנסיה מילא תפקיד תפקיד מתודולוגי במחלקה. עם יציאתו לפנסיה, הוא פיתח תחום חדש לחלוטין. שמו של התחום: המחשה ויזואלית של נתונים כמותיים. הוא מוכר כאורים ותומים לנושא זה.
הוא כתב ארבעה ספרי יסוד בתחום שהוא המציא. זהו נושא מרכזי במנהל הציבורי שכל מהותו הוא נתונים. הוא פתח הוצאת ספרים עצמאית בשל מחירם הגבוה של ייצור הספרים. הוא פרסונה-נון-גרטה בחברות גדולות, הוא לא מסכים להרצות בחברות אלה להסביר את תורתו. ארבע פעמים בשנה הוא מסכים להופיע בפני קהל גדול.
כחוט השני ברעיונותיו הוא הצורך להפסיק לייפות את הנתונים ולתת להם לדבר בעד עצמם. יש להעמיק את הנתונים על ציר תיאמטי (נושאי) או לסקור עוד נתונים. כל הדברים המיותרים הם "צ'רק ג'נק". בכל הזדמנות שיש להגביר או לחזק את דחיסות הנתונים, יש לעשות זאת, משום שלמוח האנושי יש יתרון אדיר בקליטת אמצעים חזותיים.
- 1. הגרף הליניארי המפורסם
אם אפשר לומר משהו במשפט, אין צורך לצייר אותו. יחס ליניארי אפשר לתאר, אין סיבה לצייר גרף עבורו. לפעמים יש סיבות לצייר גרף, למשל נקודות חריגות.
- 2. תיאוריה טיפשית מולידה גרפיקה טיפשית
מתאם מובהק בין קרינת השמש לבין עלייה וירידה של מניות בוול סטריט. אם משהו נשמע לא סביר, ואי אפשר להגן עליו, אין טעם להגן עליו.
- 3. להיות יצירתי אך לא לשקר
אפשר להמחיש נתונים ע"י אלמנטים יצירתיים, זה משתמש ביכולת של בני אדם לקלוט נתונים באמצעות תמונות בצורה טובה יותר.
טאפטי הולך אחורה, לעידן בו לבני אדם לא הייתה פירוטכניקה. הוא מגיע למסקנה שהעזרים הטובים ביותר הומצאו במאה ה-19:
א. מפת הכולרה של ג'ון סנואו (1854) – בשנה זו פרצה מגפה בלונדון. סנואו היה רופא ציבורי, תחושתו הייתה שהגורם להתפשטות המחלה היה המים. זה היה שלושים שנה לפני שהמדע גילה איך התפשטה הכולרה. הוא לקח מפה של מרכז לונדון ומיקם את מקרי המוות של הכולרה ואת מקורות המים. בעקבות המיקומים הוא הגיע למסקנה מה מקור המחלה המדויק.
ב. מפת רכבות בין פריס לליון של מארי (1880)
ג. נפוליאון ברוסיה – גרף סטטיסטי של מינארד – ציור של דרכו של נפולאיון לרוסיה וממנה, כולל האנשים שליוו אותו, בהתחשב בענייני טמפרטורה וקרבות, שהעזר הגרפי הטוב ביותר שנוצר על ידי האנושות אי פעם.
לרוב אנו מציירים על ציר זמן, אך הזמן בפני עצמו לרוב לא מסביר דבר. תנועת הזמן לא מסבירה בהכרח את המשתנה התלוי.
עזרים גרפיים צריכים להניע בצורה משמעותית את הטקסט. גרף המצהיר על הברור צריך להופיע בנספח. מדובר על מדע יותר מאשר אומנות. נטייתו של טאפטי היא לגרף של קשר נקי בו אין הפרעות גראפיות, עם סרטוט נקי ומדויק. באינטראקציה יש חשיבות לקהל ומה הוא יודע על הנושא, כמו גם מה מטרת ההצגה. הנחת היסוד הבסיסית של טאפטי היא שהקהל שיושב מול המציג הוא יותר אינטליגנטי ממנו.
גרף יכול גם לשקר לעיתים בצורה פשוטה וברורה (למשל הצגת נתונים של שנים מול נתונים של חצאי שנים) אך גם בצורה פחות ברורה (ב- 1978 כפה הקונגרס חקיקה שחייבה את חברות הרכב להוציא מכוניות יותר יעילות בתצרוכת הדלק שלהן. ב- 1985 נערך דיון לבחינת המצב, האינטרס של החברות היה להראות שהחקיקה עבדה ואין צורך בחקיקה נוספת. הם הציעו מודל שקרי בשני צירים).
אין נוסחה מתמטית לחישוב אותם שקרים, אך ניתן לפרק את הדברים ולחשב שקר אחד ולחשב כמה הוא מגזים מהמציאות.
מרכיב השקר
בדוגמה של חברות הרכב:
הסיפור האמיתי שנובע מהנתונים הוא משמעותי לא פחות מהסיפור אותו העיתונות או הגורם המפרסם רוצים לספר. האיור הגרפי הוא לא הסוף, אלא הוא כלי עזר בעת המחקר להמשך שאלת שאלות.
כשממוקדים, יש עוצמה לנתונים דחוסים, ויצירתיות יכולה להיות שימושית כאשר היא מהותית.
סיכומי קורסים אקדמיים
