תורת הספרות והתרבות: ביקורת פמיניסטית

ביקורת פמיניסטית

הבחנה בין:

פמיניסטי- פוליטי

נקבי – ביולוגי

נשי- חברתי (ב154)

התפיסה המהותנית – האישה שונה בשל טבעה המהותי, הביולוגי או הפסיכולוגי.

תפיסת ההבניה- האישה שונה משום שכך מעצבת אותה החברה.

בעיה של תפיסת ההבניה וההתנגדות למהותנות היא שכך לא ניתן להכליל את הנשים ולמצבן כקבוצה פוליטית (ה253).

הנחת היסוד של הפוסט-סטרוק' והפמיניזם היא שספרות אינה מראה של המציאות אלא מייצרת אידאולוגיה ונורמות הן במעשה היצירה והן במעשה הפירוש (ה247). כך ניגש הפימיניזם לספרות מתוך הנחת יסוד שהתרבות היא פטריאכלית באופן שמשתקף בספרות הנשלטת ע"י גברים (ה248).

ראשיתה של הביקורת הפמיניסטית התרכזה בחשיפת מכניזמים של פטריארכיה בטקסטים ספרותיים ודימויים נשיים במקור גברי (ב154-155). בשנות השמונים חל מפנה כאשר החלה הביקורת הפמיניסטית לחקור את תפיסת הנשים ונקודת מבטן ולבנות מחדש את קאנון היצירות הנשיות (ב155)

מעמד התיאוריה בביקורת הפמיניסטית

הפמיניזם האנגלו-אמריקאי (בעיקר אמריקאי) התייחס יותר לביקורת מסורתית ולייצוג ראיליסטי של דמויות נשיות. הפמיניזם הצרפתי נטה להשען על הסטרוקטורליזם והפסיכואנליזה בגישתו ולבחון את הלשון והפסיכולוגיה של הספרות (ב156).

שאלת הלשון

אחת מהתיזות בביקורת הפמיניסטית היא שהלשון נוצרה בידי גברים ולשימושם ולכן אינה מתאימה לכתיבה בידי נשים (ב159). תיזה אחרת שואבת מלאקאן ומבחינה בין ה"סימבולי" הגברי וה"סמיוטי" הנשי (ב161-163)

פמיניזם ופסיכואנליזה

???

מה עושות מבקרות פמיניסטיות

  1. בוחנות את קאנון הספרות בכדי לגלות כותבות נשים.
  2. מעריכות מחדש את התנסותן של נשים.
  3. בוחנות ייצוגים של נשים בספרות גברית ונשית.
  4. מערערות על תפיסת הנשים כ"אחר" ו"העדר".
  5. בוחנות יחסי גברים-נשים ומצביעות על פטריאכליות
  6. מראות את הלשון כמקנה אופי "שקוף" להבניות חברתיות.
  7. שואלת האם הבדלי מגדר הם מהותיים או מתובנתים ע"י החברה.
  8. שואלת האם יש "כתיבה נשית".
  9. בוחנות את הפסיכואנליזה בכדי להפיק מסקנות לגבי התהוות הגבריות והנשיות.
  10. שואלת האם המחבר באמת מת
  11. מצביעות על בסיס אידיאולוגיה של ביקורות ופרשנויות אובייקטיביות כביכול. (ב168)

תורת הספרות והתרבות – סיכום

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: