המורה כמנהיג – סיכום

המורה הוא המנהיג הלגיטימי והמרכזי בכיתה, מתוקף תפקידו ומנהיגותו בכיתה. קיימים מספר גורמים המקנים למורה את הכוח החברתי הדרוש למנהיג:

• המורה מעניק תמריצים ופרסים על התנהגות רצויה
• למורה יש את הסמכות להעניש ולהטיל סנקציות על התנהגות בלתי רצויה
• המורה מעצם תפקידו, משמש כדגם להתנהגות התלמידים
• המורה נתפס כמומחה וכבעל הידע המרבי בכיתה
• חמורה הסמכות הלגיטימית (גם בעיני התלמידים) להיות המנהיג

העובדה שהמורה הוא המנהיג הפורמלי בכיתה עדיין איננה מסבירה את התנהגותו ואת תוצאותיה. התנהגותו של המורה נמצאה  כבעלת השפעה מכרעת על אווירת הקבוצה והישגיה. מחקרם של ליפיט, לווין וויט במסגרתו השתתפו ילדים בני 10 שעסקו במספר משתנים מבוקרים שהיו:

א. תכונות אישיות של הילדים – מנת משכל, הץנהגות חברתית, משמעת, שיתוף פעולה, מנהיגות ועוד.

ב. יחסי הגומלין בכל הקבוצות – מבחן סוציומטרי אפשר להרכיב קבוצות שוות מבחינת דפוסיה דחייה, בחירות הדדית והמיצב כמנהיג.

ג. תנאים פיזיים – כל הקבוצות נפגשו באותו מקום והשתמשו באותו ציוד.

ד. עניין בפעילות המוצעת – הושוו זה לזה מידת העניין בפעילות המוצעת.

ה. תוכן הפעילות – אחיד בכל הקבוצות.

ו. מנהיגים שונים לקבוצה אחת –בכל קבוצה שימשו בזה אחר זה מנהיגים אחדים כדי שניתן יהיה לבדוק התנהגות של כל קבוצה עם מנהיגים שונים.

לכל קבוצה הוצמד מדריך מבוגר והוא הודרך לנקוט אחת משלוש צורות התנהגות: סמכותי, דמוקרטי ובלתי מתערב.

טיפוסי מנהיג ותגובות ילדים

תגובות הילדים למנהיגים השונים במהלך המחקר היו: התנהגות שהוגדרה כ"מצב רוח טוב ושיחות מחוץ לפעולה", נמצאה פי שמונה יותר אצל המנהיג הדמוקרטי בהשוואה לסמכותי או לבלתי מתערב.  ילדים גם השיבו "המנהיג הדמוקרטי מצא הכי הרבה חן בעיניי". הסמכותי- הכי פחות והבלתי מתערב בעמדת ביניים. ממצאי המחקר העלו הבדלים בהתנהגות הילדים בהתאם לסוג המנהיג שנכח בקבוצתם – בקבוצה בה פעם מנהיג סמכותי נוצרו שני דפוסי התנהגות: (1) תלות מוחלטת במבוגר בלי יכולת לפעילות קבוצתית (2) תסכול ותוקפנות. כמו כן נמצאו הממצאים הבאים:

* ביטוי מתח ותוקפנות היו יותר בקבוצה הסמכותית והמתערבת מאשר בקבוצה הדמוקרטים.

*בקבוצה הדמוקרטית הילדים דרשו יותר תשומת לב והערכה מאשר בסמכותית והם היום יותר תלויים זה בזה לקבלת הערכה והיו מוכנים לתת הערכות יותר מאשר בקבוצה הסמכותית בה כולם היו תלויים במנהיג.

* בקבוצה הסמכותית עלו פחות עצמות לפעילות קבוצתית.

* בין הקבוצות ניכרו הבדלים כאשר המנהיג לא נכח.

* במעבר מאווירה סמכותית לדמוקרטית או בלתי מתערבת הייתה התפרקות גדולה המעידה על המתח ששרר בקבוצה.

* כאשר זר מתח ביקורת הילדים בקבוצה הסמכותית הרגישו אשמים או האשימו גורמים חיצוניים. בקבוצה הדמוקרטית הילדים התלכדו נגד המבקר.

* שינויים בהתנהגות הילדים היו פונקציה של אווירת הקבוצה יותר מאשר אישיות הילדים.

* כל הילדים העדיפו מנהיג דמוקרטי. מקום שני חולק שווה בשווה בין סמכותי לבלתי מתערב.

על אף העניין בניסוי זה, יש לזכור שהוא נעשה במסגרת שונה ממסגרת ביה"ס: הילדים נפגשו במועדון בשעות הפנאי ומרצונם ועסקו במשימות בעלות גוון של משחק ולכן אין בטחון שהעברת המסקנות למסגרת לימודית, בכיתה בבית הספר תהא מוצדקת.  על אף הביקורת הנאמרת כאן, יכול המורה ללמוד מניסוי זה שהתנהגותו בכיתה עשויה להשפיע על האווירה ועל עיצוב הרגלי העבודה, דבר שהוא בעל חשיבות רבה ללימודים. כמו בפני כל מנהיג גם בפני המורה ניצבת משימה עיקרית, לדאוג שמשימות הקבוצה יתבצעו בלא הפרעות, כלומר למנוע ככל האפשר הפרעות לתהליך הלמידה, להתמודד עם בעיות משמעת.

חזרה אל: פסיכולוגיה בחינוך – סיכומים

23 ציטוטים מובילים על מנהיגות