כל חברה דואגת גם להנחלת ערכיה: את הנורמות, השקפות העולם, אמונות ועמדות פוליטיות. לצד ההורים ואמצעי התקשורת, ביה"ס הוא אחד מבין הסוכנים החברתיים העיקריים המופקדים על החינוך החברתי. החינוך לאזרחות מתבצע הן במסגרת שיעורי האזרחות והן בנסיבות בלתי פורמליות המאפשרות לתלמיד להתנסות הלכה למעשה בתהליכים המחנכים לאזרחות כגון בחירה לועד הכיתה, הפקת עיתון ביה"ס ללא השתתפות המורים וכדומה. דרכי פעולה מעין אלו מכינות את התלמיד לחיים כאזרח בחברה דמוקרטית ביעילות רבה יותר מאש שיעורים פרונטליים.ממחקר שנערך ע"י קלקון-פישמן,1996 נמצא כי הן המורים והן התלמידים רואים בחשיבות תקנוני ביה"ס אך הם סבורים כי הם אינם מטפחים דייה השתתפות אזרחית פעילה. תפקידו זה של ביה"ס מורכב כיוון שמעורבותו בנושאי אקטואליה עלולים ליצור התנגשות בינו לבין הקהילה. הורים מצפים שביה"ס יחנך לאזרחות אך לא ישפיע על הילדים לכיוון מסויים: הורים חילוניים אינם תמיד שבעי רצון מהחדרת ערכים יהודיים ואלו שומרי המסורת מתנגדים להחדרת ערכים חילוניים. ההתעניינות בנעשה בחברה היא פונקציה של גיל: בכיתות יא'-יב' מתחילים התלמידים לקרוא מעבר לטורי הספורט גם את כתבות הפוליטיקה. על אף הזהירות הננקטת ע"י ביה"ס ניתן לומר שהוא מצליח בחינוך לאזרחות. חברות טוטליטריות (=משטר טוטלי) אינן פלורליסטיות (=חברה בה ישנו ריבוי דעות). בחברות כאלה ישנן דעות "נכונות" ודעות "אסורות" הגוררות עונשים, כאשר ביה"ס משקף את הדעות "הנכונות". בדרך זו החברה הטוטליטרית מחזקת עצמה ודואגת שהדור הצעיר ימשיך בדרכה ושהסדר החברתי ישמר. גם חברה דמוקרטית אינה נתפסת ככזו ע"י התלמידים והמורים: התלמידים אינם רשאים להחליף מורה כראות עיניהם. הכיתה היא קבוצה שבה המורה הוא המנהיג ומטיל עליה חובות וכמעט אינו מותיר זכויות. מצב זה לא קל לשנותו אך ניתן לפעול להגברת האווירה הדמוקרטית ולאפשר לתלמידים להיות מעורבים בצורה מירבית בנעשה בבית ספרם. חוקרים ממליצים על שינויים ארגוניים במטרה לאפשר לתלמידים להתפתח כבוגר אוטונומי המסוגל לחשוב ולהחליט החלטות לבד – חובת כל אזרח במדינה דמוקרטית. לדוגמא, לוי, 1999 סבור כי על מערכת החינוך לעבור שינויים ארגוניים שיאפשרו לה להתייחס לתלמיד ולהוריו כאל לקוחות שיש לשרתם. ברקול, 1999 מדברת על הצורך בשינויי ארגוני – ההתייחסות אל מנהיגות ביה"ס כאל מנהיגות משותפת ולראיית צוות המורים כקהילייה יש השלכות רבות על תפקוד ביה"ס. מחקרים אחרונים מתייחסים לביה"ס כאל קהילה ארגון מערכתי וביורוקרטי (שרן, שחר ולוין, 1998).
חזרה אל: תפקידי בית הספר \ פסיכולוגיה בחינוך – סיכומים
