גישת ריבוי האינטליגנציות – גרדנר
טען שהתייחסות לאינטילגציה כולה כמכלול אחד הינה מוטעית ופיתח את גישת האינטליגנציות מרובות, ביניהן כאלו המתייחסות לתחום היכולות החברתיות והרגשיות. הוא הציע 7 יכולות מנטליות אשר תלויות זו בזו וכל אחת נחשבת כאינטליגנציה נפרדת. לפי גרדנר ניתן להבחין בין "משכלים" שונים:
- אינטליגנציה לשונית = באה לידי ביטוי ביכולת להבין אוצר מילים עשיר ויחסים בין מילים ומבעים ולהשתמש ביכולת זו (ניכרת בקרב סופרים, עו"ד וכו').
- אינטליגנציה לוגית–מתמטית: באה לידי ביטוי ביכולת לערוך מניפולציות במספרים בו מושגים מתמטיים (מאפיינת מהנדסים וכו')
- אינטליגנציה מרחבית: היכולת לתפוס ולייצר צורות, לערוך בהן מניפולציות ולחבר אותן בדרכים שונות ומגוונות (ציירים פסלים וכו')
- אינטליגנציה מוזיקלית: היכולת לנגן, ליצור מוזיקה ולהבינה (מלחינים, מנצחים וכו').
- אינטליגנציה תנועתית – קינסתטית: היכולת לשלוט בתנועות הגוף בצורה מיומנת (רקדנים, פנטומימאים וכו').
- רכיב בין אישי הוא היכולת לאמוד אנשים אחרים ולעמוד על מצב רוחם, מזגם, רגשותיהם, מניעיהם וכוונותיהם (פסיכולוגיים, פרסומאים וכו').
- אינטליגנציה תוך אישית: הוא היכולת לזהות ולאבחן רגשות של העצמי ולהבין את הסיבות והמניעים להתנהגות העצמי (לדוגמא אוטיסט).
גרנדר ביסס את התיאורייה שלו על מחקרים שונים שערך באוכלוסיות שונות (פגועי מוח, אדיוטים מלומדים וכו') הוא מצא כי אדם שלו פגיעה מוחית הפוגעת לדוגמא ביכולת המילולית אינה מגבילה את היכולת מתמטית. מקור נוסף הוא התופעה המכונה בשם שוטים חכמים – יש שבעלי פיגור שכלי מתגלים כבעלי כשרים מעולים בתחום מסויים על אף רמתם הנמוכה במבחני אינטליגנציה וביכולות אחרות (לדוגמא ילד בעל פיגור שכלי חמור אינו מסוגל לדבר בצורה קוהרנטית אך מצייר בדיוק ובכשרון מראות לאחר שפגשם פעם אחת).
אינטליגנציה רגשית (גולמן)
גולמן טוען שךאינטליגנציה הרגשית יכולת ניבוי רחבה לגבי הצלחה של אדם בחיים טוב יותר כאשר יודעים מהי האינטליגנציה הרגשית מאשר יודעים את ה-IQ וכן כי אין ספק שהיא מנבאת הצלחה בחיים. לפי גולמן האינטליגנציה הרגשית כוללת 5 תחומים:
מודעות עצמית – להכיר את הרגשות של עצמנו, להיות מודעים לרגשות כפי שהם מתרחשים ולדעת להבדיל בין הרגשות, היינו האדם יודע להבחין בין רגש אחד למשנהו.
ניהול מצבי רוח – לנהל את מצבי הרוח של עצמנו כך שיתאימו לסיטואציות השונות.
הנעה עצמית – היכולת לרכז את רגשתנו ולהתקדם את המטרה על אף ספקות, אינרציות ואימפולסיביות.
אמפתיה – לזהות את רגשותיו של הזולת ולהיות קשורים לרמזים המילוליים והבלתי מילוליים שהזולת משדר לנו.
ניהול יחסים – היכולת לטפל ביחסים עם הזולת, לפתור עימותים, לנהל משא ומתן וליצור לכידות קבוצתית.
גם אינטליגנציה זו הלהיבה אנשים רבים בתחום החינוך אך הם למעשה אינם יודעים שכל המשתנים שציין גולמן הם משתנים פסיכולוגיים מוכרים ושלכל אחד בנפרד קיימות הן דרכי מדידה והן תיאוריות המתייחסות למהותם.
ביקורת על גרדנר
התיאורייה מבחינה בין 7 סוגי אינטליגנציה כשלאחרונה נוסף סוג שמיני אינטליגנציה נטורליסטית = היכולת להבין, לשייך, לקטלג, לסווג ולהסביר דברים הנכללים בעולם הטבע. הוא זיהה אותה בעת היתקלו עם ילדים המתעניינים בביולוגיה, בבעלי חיים ובגאולוגיה. אין ספק כי ניתן להוסיף עוד סוגי אינטליגנציה – לדעת החוקרים, סוגי האינטליגנציה הנ"ל ואח' מתארים כישורים מיוחדים שניתנים להבחנה במבחני אישיות או במבחנים הבודקים כישורים מיוחדים ואין מקום להתייחס אליהם כאל אינטליגנציה. לדוגמא: למה שמכנה גרדנר אינטליגנציה חברתית ולמה שמכנה גלמן אינטליגנציה רגשית, טוב יותר להתייחס כאל רגישות חברתית. מושג האינטליגנציה בפסיכולוגיה הוא ברור, מוגדר אופרציונלית וניתן למדידה אובייקטיבית. אם כך, רגישות לדוגמא מתארת תחושה אנושית שאינה ניתנת למדידה ולפיכך חשוב להבחין בין שני המושגים. אחת הסיבות אם כך שהתיאוריה שלו זכתה לאהדה הוא, שהתיאוריה טענה שאין אינטליגנטים יותר או פחות. כל בני האדם אינטליגנטיים אבל אצל כל אחד זה בא לידי ביטוי בתחום אחר. ההבדל בין גישתו לבין גישתו של סטרנברג הוא שלפי סטרנברג אם האינטליגנציה נמוכה הסיכויים להסתדר בחיים אינו גדול – גישה זו בודקת כשרים כלליים של יכולת הסתגלות ופתרון בעיות. אבל, אינטליגנציה לפי גרנדר מתארת כישורים חשובים בתחום ספציפי, אך חסרות השלכות כלליות. בשל הפופולאריות של גישתו, מנסים לטפח אותה בבתי ספר בתהליך הלמידה.
חזרה אל: פסיכולוגיה בחינוך – סיכומים
