סיכום: כינונה של ארצות הברית " /> " />

“כינונה של ארצות הברית:היסטוריה אמריקנית עד 1861″ /ארנון גוטפלד

המושבות האנגליות באמריקה הצפונית:

לאחר גילוי אמריקה (1492), משלו ספרד ופורטוגל בעולם החדש. אנגליה וצרפת היו נתונות במאבקים פנימיים ולכן לא לקחו חלק בכיבושים המוקדמים. למרות זאת, דווקא אנגליה שהצטרפה מאוחר יותר למרוץ הקולוניאלי, הגיעה להישגים גדולים באמריקה הצפונית.

אומנם ספרד,פורטוגל,צרפת והולנד היוו חלק חשוב בהתפתחות העולם החדש, אך הכרת המושבות האנגליות, היא הקובעת בהבנת ההיסטוריה של ארצות הברית.

האירופאים האמינו שבאמריקה, תודות לאקלימה, ניתן לגדל גידולים שחסרים באירופה, ולכן הם תלו תקוות גדולות בפוטנציאל הכלכלי שטומן בתוכו העולם החדש. בעקבות גילויי כסף וזהב במכסיקו, התחוללה באירופה “מהפכת מחירים”-חומרים ומוצרים הפכו ליקרים יותר.

הממשל האנגלי ראה במושבות באמריקה פיתרון לבעיות כלכליות. מושבותיה הצליחו כתוצאה מגורמים אסטרטגיים ודיפלומטיים כמו גם מספר מתיישבים גבוה. ההגירה למושבות האנגליות הייתה בעיקר משפחתית,גורם חשוב בהצלחתה.

אנגליה מיעטה להתערב באופן פעיל בניהול המושבות. המלך העניק כתבי זיכיון ליחידים או לקבוצות שמימנו בעצמם את התיישבותם.

בגלל חוסר הפיקוח של הממשל האנגלי במושבות, המתיישבים היו בעלי זהות לאומית מעורבת, בניגוד למושבות ההומוגניות של צרפת וספרד.

ההגירה ההמונית לעולם החדש התרחשה מכמה סיבות:נטישת סביבה דתית עוינת. בריחה ממצב כלכלי גרוע, רצון ליצור חברה חדשה, דמוקראטית וצודקת, שמבוססת על חירות וחופש כלכלי.

המחשבה הכלכלית-פוליטית שעליה התבססו המושבות הייתה המרקנטיליזם. תורה זו שיקפה את היעדים המדיניים והחומריים של בני המעמד הבינוני בדמות , בנקאים, סוחרים ותעשיינים.

יעדיהם העיקריים היו אי תלות בגורמי חוץ והבטחה של שגשוג כלכלי. על פי השיטה המרקנטיליסטית היה העושר של המדינה נמדד בכמות הזהב, הכסף ומתכות יקרות אחרות שנאגרו באוצרה. רוב ארצות אירופה היו עניות במחצבים הללו והן ביקשו אותם מעבר לים.

השיטה המרקנטיליסטית דרשה מקורות חומרי גלם, שווקים וכוח עבודה זול. ממשלה במדינה כזו מעודדת ייצור ותיעוש ומפקחת על הפעילויות הכלכליות.

לפי התפיסה המרקנטיליסטית אסור למושבות להתחרות במדינת האם ונמנע מהם להקים צי אוניות.במושבות האנגליות הצפוניות לא היו “ממושמעות” ופיתחו צי אוניות בגודל של חצי מהצי המסחרי האנגלי. במשך למעלה מ-150 שנה, הזניח הממשל האנגלי את המושבות באמריקה מכיוון שהיה עסוק במלחמות באירופה , תקופה זו נקראה “ההזנחה המבורכת”. אנגליה ניסתה לשנות את המצב הזה והתוצאה הייתה מלחמת העצמאות של המושבות.

הרקע למהפכה ולמלחמת העצמאות:

בחוזה פאריס (1763) נסתיימה בהצלחה מלחמת 7 השנים או בשמה באמריקה “מלחמת הצרפתים והאינדיאנים”. צרפת סולקה מאמריקה הצפונית וקנדה הפכה למושבה אנגלית, אנגליה הפכה למעצמה הכי חזקה בעולם החדש. אנגליה ניסתה לכפות על מושבותיה מדיניות מרקנטיליסטית ללא הצלחה. עת שנודע לפרלמנט האנגלי כי המושבות אינן פועלות במסגרת האימפריה והן מאיימות על רווחיהם, החלו בסדרה של חקיקה כדי “ליישר” את המושבות.

התפתחה תפיסה אסטרטגית חדשה, לא עוד “הזנחה מבורכת” אלה התערבות ישירה בניהול המושבות. לאחר מלחמת 7 השנים , שבה למושבות היה חלק בלתי מבוטל בניצחונה של אנגליה,שררה תחושת ביטחון בכוחן וחשיבותן של המושבות. המושבות גדלו והתחזקו ונוצרו מתחים חיצוניים מדיניים-כלכליים בין אנגליה למושבות. ב1763 נחקק “חוק הסוכר” דהיינו היטל על הסוכר המיובא . מטרת החוק הייתה גביית מיסים מהמושבות בכדי לממן את הוצאות ההגנה של האימפריה. בני המושבות סירבו בתוקף לחוק זה ולעוד רבים כמוהו ונוצרה אי הסכמה בין האינטרסים הכלכליים של בני המושבות לבין אלו של האימפריה האנגלית.

המהפכה הונהגה על ידי העילית השמרנית ששלטה במושבות לפני 1776. במאי 1765 , בפרלמנט בווירג’יניה נשמעו קולות קיצוניים שרצו ניתוק מאנגליה. אנגליה בתגובה שלחה כוחות צבאיים למושבות והעוינות והמתח רק גברו. במרץ 1770 המון נסער ירה כדורי שלג על יחידת המשמר האנגלי, וחייליו פתחו באש והרגו אזרחים באירוע שנזכר כ”טבח של בוסטון“.זו הייתה נקודת ההתחלה של המרד ואולי תחילתה של מלחמת העצמאות. האלימות הולכת וגוברת, האנגלים שוב מבקשים להטיל מיסים אך המושבות מסרבות. המושבות לוחצות על האנגלים לקבל עצמאות.

ביוני 1776 מציע פטריק הנרי לי מווירג’יניה , לבטל את הקשר בין המושבות לאנגליה.ביולי 1776 מקבל הקונגרס בפה אחד את הצעתו של לי. ב4.7.1776 מוכרזת עצמאותן של המושבות(נכתבה ע”י תומס ג’פרסון). הריבונות על המושבות לא עוד בידי אנגליה, יחד עם זאת המושבות מוותרות על ההגנה של האימפריה האנגלית. במובן אידיאולוגי-מדיני , אירועים אלה מהווים מהפכה בעלת חשיבות אוניברסאלית.

אידיאולוגיה פוליטית ומציאות חברתית ברקע המהפכה :

קיימת השאלה האם ההכרזה ביולי 1776 על עצמאותן של המושבות הייתה מהפכה או מלחמה , התשובות חלוקות. נעשתה השוואה באופן כללני בין תקופת המהפכה בארצות הברית לבין תקופת המהפכה בצרפת כדי להבהיר חלק מן התהליכים שהתרחשו. באירופה של “המשטר הישן” מרבית האוכלוסייה הייתה חסרת רכוש ואדם לא יכול היה לשנות את הסטאטוס החברתי שלו.לחלק מאוכ’ היה אינטרס בשמירת המצב הקיים , מה שהוביל למהפכות באירופה בכלל ובצרפת בפרט.

ההבדל הקיצוני בין החברה האמריקנית לחכרה הצרפתית היה בהיקף הבעלות על הרכוש. לרוב במושבות הייתה חלקת אדמה קטנה שסיפקה את צרכיהם ולכולם היה מה להפסיד. באירופה המאבקים היו בין מי שיש להם ומי שאין להם, באמריקה המאבקים היו בין מי שיש להם לבין מי שהיה להם. במלחמת האזרחים באמריקה נלחמו אלפי דרומיים למען קיום העבדות אותה כינו, “מוסדנו המיוחד”. בארה”ב נערכו רפורמות כלכליות וחברתיות, אך מעולם לא התקיים מאבק של ממש על מהות הקפיטליזם. השמרנות היא תכונה מובהקת של החברה האמריקאית וחשוב להכיר  בה כדי להבין את הייחוד של ההתפתחות האמריקאית. המונח מהפכה נפוץ בארה”ב , למרות שהתהליכים בארה”ב אינם מהירים , אלא הדרגתיים ולא מהפכניים ממש.

המאבקים בתחום הכלכלה נגעו בעיקר לכמה צריכה להיות הממשלה מעורבת. השורשים של תיאורית הממשלה הריכוזית, נעוצים בעיקר במרקנטיליזם האנגלי, שיטה שתבעה פיקוח ממשלתי על הכלכלה. המציאות במושבות ובעיקר בספר האמריקני, יצרו מסורת של שלטון מקומי. המתיישבים היו עלולים להיכחד אלמלא דאגו לעצמם.

לאחר  1763 האנגלים ניסו לכפות הכוונה ריכוזית וניסיונם הוביל למלחמה. תומכי השלטון המקומי (הרדיקלים) השיגו את מטרתם כאשר המושבות נותקו מאנגליה. הם כוננו באמריקה משטר המושתת על עקרונות הקונפדרציה. לעומתם היו את אלו שתמכו בשלטון ריכוזי וכך נוצרו שתי אסכולות:אחת שתמכה בשלטון ריכוזי ואחת שתמכה בפיזורו. החוקה שנכתבה ב1787 הייתה בעלת סממנים של השלטון הריכוזי ובכך השמרניים ניצחו את הרדיקליים. מחלוקת זו הייתה הבסיס למלחמת האזרחים שפרצה ב1861.

מבוא לתרבות המערב

Comments are closed.