ראו סיכום ותקציר כל הפרקים של סיפור פשוט מאת עגנון
לסיכום הקודם: פרקים 1-4 של סיפור פשוט
ניכר שמתחילת הרומן, בלומה מוצאת חן בעיני הירשל, והוא משמש לה סניגור בפני אמו – משבח את עוגיותיה וכו'. תחילה הוא רואה בה מעין אחות "תאומה". קיימת אנאלוגיה מקבילה בין שניהם: הם מאוד אוהבים לקרוא, שניהם בודדים, ילדים יחידים, מחליפים ביניהם ספרים וכו'. אולם ככל שהוא מתבגר גוברת אהבתו אליה.
בלומה מתוארת על ידי הירשל כ"שושנת העמקים" כ"ציפור מעופפת" – דימויים אשר ממחישים את יחסו כלפיה, אך גם את תכונותיה: זריזות,קלת תנועה, יפה, פורחת.
הירשל מהרהר בבלומה גם כשהיא לא נמצאת לידו, הוא מדמיין אותה, חש מתיקותה על שפתיו ולבו נרגש.
הוא מבולבל כתוצאה מרגשות שאין הוא יודע עדיין לפרשם, כנער מתבגר שקיבל חינוך מסורתי-שמרני הוא חש רגשות אשם, אם לא היה מאופק, היה מעז להיכנס מהחנות לביתו ולחבק את בלומה בזרועותיו. הוא מנסה למצוא תירוצים ולהימצא לידה. כאשר הוא קרוב אליה הוא מבולבל ונרגש רועד ומגמגם.
בפגישתם הראשונה ביחידות הוא חש כאילו האדמה זזה תחתיו, חש משותק לידה ובעיקר חש כי גבול גדול קיים ביניהם. שניהם נבוכים, בלומה מושיטה לו את ידה כדי שיצא מהחדר והוא אוחז את ידה ולא עוזב אותה, שניהם מסמיקים כאילו עברו עבירה. בלומה עוזבת את החדר והירשל נותר עם רגשות אשם, והוא חושב מה היה יכול לעשות עמה, כיצד היה צריך לנהוג.
כדי לברוח ממחשבותיו ומיצריו הוא שוקע בענייני העבודה בחנות של הוריו. אבל אהבתו לבלומה גוברת. אלא שהיא מתחמקת ממנו ואינה משיבה לו אהבה. היא הופכת להיות עצובה ורגזנית, וגם כאשר הם נפגשים קיים מתח גדול בינם.
על הסיבות להתנהגותה של בלומה חלוקות הדעות. יש המבינים את התנהגותה כנובעת מהכרה במעמדה הנחות ובחוסר הסיכוי שהוריו של הירשל ייתנו את ברכתם לקשר ביניהם. ויש הטוענים שבלומה אישה קרה מטבעה, שאינה מסוגלת להעניק רגש אהבה לגבר, (גם בהתנהגותה בהמשך הרומן עם גברים אחרים סברה זו תיתכן.)
הפרשנים מבססים את דעתם גם על הפירוש לשמה: בלומה – ביידיש פירושו פרח, כלומר היא דווקא פורחת, וכן פורחת גם אהבתה להירשל, אלא שהיא מדכאת אהבה זאת משום שחייה האומללים לימדו אותה שעליה לקבל את גורלה בהכנעה ולא לשאוף לבלתי מושג.
בניגוד לעמדה זאת יש המתייחסים לשמה של בלומה – בלומה, סגורה, עצורה. בלומה עצורת רגש, ומסופר שבעוד שאביה היה קורא ברומנים ומזיל דמעות כמים על גורלן של הדמויות האומללות – בלומה מעולם לא בכתה, נהפוך הוא, היא האשימה את הדמויות בגורלן וטענה שיכלו לנהוג אחרת (התייחסות ראציונלית ולא אמוציונלית ).
הפגישה השנייה מתרחשת כאשר הירשל נכנס אל חדרה של בלומה והיא חומקת ממנו, במקום המגע איתה הירשל מניח ראשו על מיטתה ומרגיש "כאילו אלף שנה ראשו מונח שם" הוא נרדם, עד שבלומה חוזרת ומעירה אותו כשידה מחליקה על ראשו.
הקשר בין בלומה והירשל מתפתח, הם מוצאים את עצמם בשיחות והם נזהרים באהבתם מכיוון שהם חוששים מצירל ומבינים כי היא לא תקבל קשר זה ביניהם.
לסיכום הבא: פרק 6-7 של סיפור פשוט
