אקספוזיציה דחויה ומפוזרת

אקספוזיציה דחויה ומפוזרת היא דרך מסירת פרטי הרקע להתרחשות בסיפור שאינה מרוכזת במקום אחד בפתיחתו אלא נמסרת תוך כדי העלילה ובנקודת שונות. באקספוזיציה מסוג זו תמונת הרקע ונקודת המוצא לעלילה מתבארת לאחר שזו יצאה לדרכה ולפיכך היא בגדר נסיגות אחורה בזמן הכרונולוגי של הסיפור. כאמור, הפרטים שמוסרת האקספוזיציה אינם מרוכזים בגוש טקסט אחד אלא מפוזרים בשתיים או יותר נסיגות אל לפני ההווה הסיפורי שמובאות תוך כדי גלילתו. האקספוזיציה הדחויה ומפוזרת כביכול מציבה בעיה בפני הריאליזם הסוציאליסטי, שכן מסירת פרטי רקע מתוך השתלשלות העלילה ודרך הרהוריהן של דמויות מובילה אל הבידוד של עולמן הפנימי ולנסיגה מההקשר החברתי. אולם, ראשית אין הכרח כי הנסיגות הכרונולוגיות של אקספוזיציה דחויה ומפוזרת יובאו רק דרך הרהוריהן של הדמויות, שכן הן יכולות להימסר דרך דבריהן אחת לשנייה וכן בצורה מלאכותית במישור הסוז'ט (אם כי אז תורגש נוכחות המחבר והערך הריאליסטי יגרע). שנית, כניסה לעולמן הפנימי של הדמויות יכול לשמש בכדי להאיר (ולפשר) את המתח בינן לבין הסביבה וכן להציג אידיאל של התמודדות ושיפוט המציאות. במילים אחרות, אקספוזיציה הנמסרת במפוזר דרך מחשבותיהן של הדמויות יכולה להיות ייצוג חותמו ורישומו של העולם החברתי וההקשרים הרחבים בתוך עולמן הפנימי.