לגדול עם הטלוויזיה: ראשית המחקר על אלימות בטלוויזיה

סיכום זה הינו חלק מאסופת הסיכומים בקורס "לגדול עם הטלוויזיה", מאגר הסיכומים של האוניברסיטה הפתוחה.

המחקרים הראשונים על ההשפעות ההתנהגותיות של הטלוויזיה בשנות ה=30  בחנו את ההשפעה של הקולנוע.

המטרה הייתה לבחון איזה השפעה יש למסרים ויזואליים על ילדים ונוער, גם אז הייתה הנחה שלאמצעי התקשורת יש השפעה חזקה מאוד על הצופים גם ילדים וגם מבוגרים.

מחקרי קרן פיין (קרן מחקר עצמאית) – תחילת שנות השלושים

המחקר בדק את השפעת הקולנוע על התנהגות ילדים.

שאלת המחקר: איך השפעת הטלוויזיה מתבטאת במגוון של תחומים (13 תחומים) מעוררות חברתית ועד בריאות.

ההנחה המסקנה הסופית הייתה שהקולנוע מספק לילדים רעיונות חדשים להתנהגות במגוון של תחומים ומשפיע על התנהגותם ואפן תפיסת העולם. בעקבות המחקר הוחלט על קוד ההפקה בקולנוע – אין אנשי דת בתפקיד רע אין נשיקה יותר מ- 3 שניות וכו'.

שיטות במחקר – 3 אופנים:

1. חיברו ילדים בזמן צפייה לסרט לאלקטרודות ורצו לראות את מידת העוררות בהתאם למה שקורה במסך.
2. בדקו את רמת העוררות (לחץ דם, פעימות לב) בזמן השינה בלילה רגיל, ובלילה לאחר צפייה.
3. ראיינו מורים והורים כדי לבדוק את הקשר בין התנהגות הילדים לצפייה בתוכניות אלימות.

ממצאים

1. לגבי הצפייה בקולנוע היה ניתן לראות רמת עוררות גבוהה בזמן צפייה באלימות. בהקשר המיני, רק בגיל העשרה הורגשה עוררות גבוהה, הסרט לא הגביר בשלות מינית אצל ילדים.
2. המעקב אחרי רמת עוררות בזמן השינה, הראש שאכן לאחר צפייה בתכנים פעלתניים בעיקר אלימות, מעלה חוסר שקט בזמן שינה.
3. הורים ומורים נטו לומר שהילדים שמזוהים כאלימים רואים יותר וחשופים יותר לאלימות בקולנוע, יש לזכור שילדים אלה הלכו יותר לקולנוע.

מסקנה

בכל מחקרים אלה המגמה לתפוס את המסרים של הטלוויזיה כחזקים ושליליים.

ביקורת

ההתייחסות לילדים כסוג של עכברי מעבדה שפני ניסיון חסרי אונים. לאמצעי המדיה במקרה זה השפעה אבסולוטית, אף ילד לא יכול לעמוד מול הכוח של המדיום. אין שום התייחסות לתשובות של הילדים .

בגלל הבעיות האתיות מחקרים אלה נערכו בבתי יתומים. (עם השנים שיטות המחקר מרוככות יותר).