תקשורת היא שפה המבוססת על סמלים וסימנים ומקשרת בין גורמים שונים.
מודלים תהליכיים: אחד משני סוגי המודלים של תקשורת אשר נועדו להעביר בצורה מוחשית את צורות התקשורת השונות. משתייכים למסורת ההשפעות החזקות. מודלים תהליכים מתמקדים בתיאור תהליך החברתי של שיגור מסרים וקליטתם היוצרים השפעה על מחשבתו ו\או על התנהגותו של הנמען. המודל התהליכי בודק האם המסר השפיע על הנמען ואיך. המודלים התהליכים מחולקים לשני סוגים, המודלים הליניאריים (לדוגמא לאסוול) והמודלים המעגליים (לדוגמא מודל דה פלר).
מודלים מעגליים: אחד משני סוגי המודלים התהליכים. מודל המציג את תהליך העברת המסר מהמוען לנמען באופן שבו לנמען יש יכולת להגיב ולהשפיע על המוען ואף להפוך למוען אך הדגש הוא על המוען שמהווה מקור למסר.
מודל ליניארי– מודל לאסוול: מי אומר מה באיזה ערוץ למי ובאיזו מידה של השפעה. ללא משוב, השפעה חזקה (גישת המזרק התת עורי), ישיר, מהיר, אפקטיבי וללא הפרעות (שנות ה-50). הנמען פסיבי, ספוג, אחיד, הומוגני, מבודד חברתית ומנוכר. ביקורת: המוען הוא כל-יכול, הוא יוזם הפעולה תוך התעלמות מהנמען, מהנסיבות, מההקשרים החברתיים מאישיותו ומהאינטליגנציה שלו. דוגמא: שיעור באוניברסיטה, נאום בכיכר, פרסומות ותעמולה.
מודל שאנון וויבר: מודל טכנולוגי המתעלם מהתוכן, מוסיף מס' מרכיבים על לאסוול. המוען מקודד מחשבות ומשדר למקלט של הנמען שמפענח את המסר. הקידוד, הפענוח והרעש (רעש טכני- דיו מרוח, שיבוש בקו, אנטנה וכיו"ב): מרכיבים חדשים לעומת לאסוול. ביקורת: התעלמות מנסיבות, מתוכן וכו'.
מודלים מעגליים– מודל דה פלר: הכפיל למעשה את שאנון וויבר והוסיף משוב, הופך למעגלי וסגור, המוען הופך לנמען ולהיפך. תהליך דו-סטרי, הרעש עשוי להתקיים בכל מרכיבי התהליך, לא רק בערוץ.
מודל אוסגוד ושראם: מתמקד יותר בתהליכי הקידוד והפענוח, סימטרי, שני הצדדים ממלאים את אותם תפקידים לסירוגין. לעומת דה פלר, המדבר על משוב, שבו לפרק זמן מוגדר הופך הנמען למוען וקיימת אינטרקציה הדדית, אוסגוד ושראם מדברים על חילופי תפקידים באופן מלא. למשל- א, ושראם: שיחת טלפון, מכתב תגובה למערכת. דה פלר: סטודנט שהופך למרצה, או כותב טוקבק שהופך לכתב.
מודלים סמיוטיים (תרבותיים)- עוסקים במסר עצמו, בתוכן. פיסק: יצירה וחליפין של משמעויות, חקר התקשורת הוא חקר טקסט ותרבות, דגש על חופש הפרשנות של הנמען למסר. החשיפה למסר אינה מבטיחה פענוח אחיד, הפרשנות סובייקטיבית בהתאם למטען התרבותי, לזמן, למקום, לערכים, לרקע, לנסיבות, לגיל, למין וכיו"ב. שייך לאסכולת ההשפעות המוגבלות וטוען כי התקשורת אינה כל יכולה. קיומו של "רעש תרבותי" הקובע כי קיים גורם אנושי המשדר ומפענח את המסר סובייקטיבית.
יאקובסון: מודל לשוני, חוקר לשון (סמנטיקה), מנתח 6 פונקציות שונות של תקשורת: רפרנציאלית (המציאות החיצונית, כל מה שמחוץ לתהליך התקשורת), אמוטיבית (ממוקד במוען ובתחושותיו כלפי המסר שאותו הוא מעביר), קונטיבית (ממוקד בנמען, איך הוא קולט את המסר ותחושותיו כלפיו), פאטית (ממוקד בערוץ, במדיום, בטכניקת העברת המסר), (מטא-לשוני (ממוקד בקוד, באיזה סמלים נעשה שימוש), פואטית (טכניקות של שירה וספרות, מטאפורות,חריזה, קונוטציות וכו').
מאפייני תקשורת בינאישית: תולדה של צרכים, יחסים ראשוניים, דו-סטרית, משוב מיידי, אפשרות שליטה בתהליך, תקשורת לא מילולית, ספונטאניות מבוקרת ותקשורת על (מקום, תפאורה).
מאפייני תקשורת המונים: מאפייני המוען: תלוי בארגון, במדיניות, ובדרישות בירוקרטיות, למסר יש מחיר כלכלי וקיימת היררכיה של מקבלי החלטות בה המוען תלוי. מאפייני הנמען: הטרוגני, גדול ואנונימי. מאפייני חווית התקשורת: פומבית, מהירה, סימולטאנית (בו זמנית) מתכלה וארעית-זמנית.
שילוב בין תקשורת המונים ותקשורת בינאישית: שילוב מקביל: שימוש במקביל ובנפרד, ללא תיאום במסר אך למטרה משותפת, פרסום ברדיו וקידום מכירות בסופר. שילוב משלים: שני האמצעים משלימים זה את זה ויש קשר בין המסרים, תעמולת בחירות וחוג בית, תיאום בין המסרים.
מונחים
רעש: שנעשה בו שימוש לראשונה במודל הליניארי של שאנון וויבר, ושוכלל במודל המעגלי של דה פלר. גורם מפריע המונע את העברת המסר כפי שכוון לנמען. אצל שאנון וויבר הרעש הוא גורם טכני (טעות דפוס או בעיה בקליטה), המפריע לנמען לקבל את המסר. אצל דה פלר הרעש הוא גורם משוכלל יותר שחל על כל מרכיבי התהליך.
משוב: הוא מסר שמעביר הנמען למוען באופן מודע באופן עצמאי או פרטי כתוצאה מטקסט שנחשף אליו (דוגמא מכתב למערכת). בניגוד לתגובה למשל שמצופה מאיתנו מהמוען כמו : לקנות את המוצר.
מודל סמיוטי: אחד משני סוגי המודלים של תקשורת. עוסק בתוכן של המסר ופענוחו על ידי הנמען. יש התייחסות לסימני השפעה, אך גם לסימנים חזותיים כמו הבעות פנים ותנוחות גןף. המסר והתוכן חשובים ולא תהליך העברתם. המודל הסמיוטי לא מתייחס לשאלה מה הייתה כוונת המוען, אלא איך הבין אותו הנמען. ניתן לשייך את המודל הסמיוטי למסורת ההשפעות המוגבלות של התקשורת. דוגמא למודל סמיוטי היא המודל של פיסק. הטקסט התקשורתי ופיענוחו ע"י הנמען.
סמיוטיקה: מחקר של מערכת סמלים וסימנים המשמשים לתקשרות. כיצד שפה מייצרת משמעות. : מושג המשתייך למודלים בתקשורת. מונח אשר טבע ג'ון לוק על מנת להבין את ההבנה האנושית בנוגע לסימנים שונים. הסמיוטיקה הינה תורת הסימנים. התחום בוחן את המבנה של הסימן הלשוני והחזותי ואת המשמעות החברתית של הסימן. מחקר שיטתי של מערכות סמלים וסימנים המשמשות לתקשורת בין בני אדם. (סימני שפה, סימנים חזותיים). המיקוד- במסר עצמו ולא בתהליך. דוגמא: מסמן, מסומן.
פוליסמיות (על-פי פיסק): – רב משמעות, פתוח למשמעויות שונות. במודל הסמיוטי ניתן לנמען כוח של פירוש סובייקטיבי לטקסט בהתאם למשתני התרבות, מגדר… נאמר על ידי פיסק בהתאם לביקורתו על ההשפעה החד משמעית במודלים הלינארי, מעגלי. כמו כן מבקר את הגישה של האידיאולוגיה המונחלת על ידי המעמד השליט בתיאוריה הנאו מרקסיסטית. טקסט יכול להיות פתוח או סגור. פתוח: טקסט שניתן לפרש אותו בקלות בצורות שונות. סגור: טקסט שקשה לתת לו מגוון משמעויות.
חזרה אל: תקשורת המונים – סיכום
ראה גם: מודלים תקשורתיים
