חברה ואינטרנט: סגנון חיים ושימוש ברשת
הסיכום לפניכם הוא חלק מסיכומי הקורס "חברה ואינטרנט" כחלק מאסופת הסיכומים בסוציולוגיה באתר.
על פי מקס וובר מקורו של הריבוד החברתי הוא בכבוד או יוקרה (ולא בהכרח בבעלות על משאבים כמו שמרקס טוען). הריבוד מתבטא בסגנון חיים ייחודי ובערכים ועמדות דומים. הסטאטוס של הפרט נקבע על-פי רקע משפחתי ועיסוק. ישנה הבחנה בין מעמד לבין סטאטוס: יש משלחי יד יוקרתיים שהשכר שלהם לא בהכרח גבוה (רופאים, עובדים סוציאליים)
תוספת לגישת הקונפליקט
יש קשר בין ההכנסה לשימוש באינטרנט. ככל שההכנסה עולה השימוש באינטרנט גובר (וההפך) זהו תהליך מעגלי: קיים קשר בין מיומנויות השימוש באינטרנט לבין השכלה. 87% מהאנשים שיש להם תואר משתמשים באינטרנט (כמעט פי 3 מאלה שאין להם). לפי מרקס ההכנסה מעידה הכי הרבה על הסטאטוס שלנו. המציאות שאנו רואים היא מאוד מורכבת, לכן אנו עושים עיבודים מורכבים יותר. החוכמה במדעי ההתנהגות היא למצוא כלים להבין את המציאות. בטבלה 3.6 יש חלק שמדבר על רמות שונות של הכנסה אצל האמריקאים מפחות מ-10,000 דולר ועד ל-100,000 ויותר. 88% ממקבלי השכר הגבוה מיומנים בתחום באינטרנט (בקבוצה השנייה 51%). בטבלה 3.7 ניתן לראות את הקשר בין השכלת ההורים לבין העזרה לילדיהם בתחום האינטרנט. 70% מההורים בעלי השכלה גבוהה עוזרים לילדים שלהם לעומת 21%. זה מעיד על תהליך השעתוק. אם אין עזרה- יש העברה לסטאטוס חברתי מסוים, אותו סטאטוס בדרך כלל. אותו דבר בהשוואה בין הורים שעובדים לבין הורים שלא עובדים. ובר מוסיף עוד מימד לאי השוויון הוא מתייחס לאוכלוסייה משכילה ששייכת לאליטה אך אין לה הרבה כסף. בעקבות ובר אנו עושים הבחנה בין מעמד לסטאטוס. הסטאטוס לפי ובר עוסק ביוקרה וזה קשור לאינטרנט כי זה לא מספיק שתגדיר את עצמך כבעל סטאטוס מסוים, יש צורך לקבל הכרה לכך, הכרה שאתה באמת שייך. ניתן ליישם את התיאוריה של ובר על הפייסבוק. רואים היום הרבה משלחי יד שנהנים מסטאטוס גבוה ושכר נמוך. לא תמיד יש קשר בין היוקרה של המקצוע לבין ההכנסה. אנשים ששייכים לסטאטוסים מסוימים מאמצים לעצמם סגנון חיים מסוים שאומר דברים רבים, איך האנשים האלו שומרים על הבריאות שלהם, איזה בגדים הם מעדיפים ללבוש וכדומה. מרגע שנוצרת הכרה לשייכות לקבוצה מסוימת השייכים לקבוצה מאמצים לעצמם סגנון חיים מאוד דומה. דרנדוף, סוציולוג גרמני שכתב ספר על הנושא והמשיך את הקו של ובר, טען שפרט לעובדה שאנו מסתכלים על ריבוד בדרך מסוימת, ההגדרה המעמדית שאנו מדברים עליה שנובעת מסטאטוס יוצרת תרבות משותפת. זה חשוב כי האינטרנט הוא אחד מיצרי התרבות הגדולים ביותר של התקופה הזאת. האינטרנט הוא יצרן תרבות מרכזי ולכן חשוב להבין מי נמצא שם ומי תורם להיווצרות התרבות דרך האינטרנט. אם נסתכל על הרקע המשפחתי, אנשים שנולדים למשפחות אריסטוקרטיות, אז החיים במשפחתם מאפיינים את סגנון החיים של הפרט ומטביעים עליו את החותמת של הסטאטוס (סטאטוסים שיוכים- מעמד ההורים וסטאטוסים הישגיים- השכלה), אם ההורים שלי משכילים הצורה בה נגדל היא אחרת מהצורה שגדלים ילדים במשפחות לא משכילות. ההורים משפיעים על המיקום של הילדים שלהם דרך ההשכלה שלהם או דרך הייחוס המשפחתי שלהם. כשאנו מדברים על הפליה מתקנת זהו תפקיד המדינה, לעזור לאנשים שאין להם כסף שיוכלו ללמוד. ניתן לראות שהעיסוק של אנשים הוא מאוד רלוונטי למה שהם עושים, קבוצות של עיסוקים יוצרות לעצמם סטאטוס גבוה. לדוגמה עורכי הדין: יש להם התאגדות מקצועית, לשכת עורכי הדין שמעלה את היוקרה בעזרת כללים ותקנים ובנוסף תנאי קבלה לכניסה למועדון (בזכות ההטבות שהאיגודים מנסים להשיג, היוקרה של המקצוע עולה). השכלת הורים, משלח יד הורים והכנסת ההורים מגבירים את השימוש באינטרנט. כמות הנגישות והשימוש באינטרנט הרבה יותר גבוה אצל אנשים שיש להם סגנון חיים גבוה. יש סולם של יוקרה מקצועית אשר מבוסס על טהרת התפיסה והוא בהכרח מובנה חברתית, החברה מגדירה לעצמה את הסולם. בעזרת סולם זה אנו נבדוק משלח יד. נציין כי לא תמיד יש קשר בין יוקרה להכנסה. כשאנו מדברים על סגנון חיים נבדוק באיזו מידה האינטרנט באמת הוא סממן של מעמד גבוה ונמוך. האם ניתן באמצעות המיפוי של השימושים באינטרנט לסמן גבולות מעמדיים? השימוש באינטרנט הוא רחב מאוד, הוא יכול להיות הרבה דברים. תכני השימוש באינטרנט יכולים לסמן סוגים שונים של סגנונות חיים. באמצעות ובר נעמיק לחקור את האינטרנט, לא רק אם יש לפרט מחשב או לא, לא רק אם יש לפרט חיבור לאינטרנט או לא, אלא נחלק את התכנים למשפחות ונבדוק אם אנשים משתמשים בתכנים שונים מה זה אומר על החיים שלהם. תכני האינטרנט משרטטים גבולות מעמדיים של יוקרה. מה שאנו עושים באינטרנט הוא ה"עקבות". ניתן לחלק את השימושים באינטרנט לארבעה "תאים" ולבדוק במה אנשים משתמשים כשהם נכנסים לאינטרנט. יש לנו שימושים לצורכי מידע, יש לנו שימושים לצורכי צריכה, שימושים לצורכי תקשורת או לצורכי ייצור. בלוח 4.2 בספר ניתן לראות את סוג משלח היד, את היוקרה ואת השימוש באינטרנט בקרב האמריקאים בשנת 2004. כשמדברים על יוקרה של מקצועות הסולם, היא יכול לנוע מ-10,20 עד 80,90. אם נעשה ממוצע של שני אלה, ממוצע היוקרה של מי שמשתמש באינטרנט הוא 48.3% ושל מי שלא משתמש באינטרנט הוא 37%. ככל שהיוקרה של המקצוע גבוהה יותר כך נשתמש יותר באינטרנט. יוקרה ניתנת בציונים וכי שאמרנו על ידי דירוג של אנשים שמייצרים מדד ליוקרה (זוהי עבודה מרובה). מדי כמה שנים בודקים את סולמות היוקרה, נותנים לאלפי אנשים למלא שאלונים ועל סמך זה בונים את היוקרה. אנשים בהרבה מקומות בעולם חושבים שמקצוע הרפואה לדוגמה הוא עם יוקרה גבוהה. ברגע שיש נתונים נבדוק מי משתמש באינטרנט ומי לא. אם נסתכל בטבלה 4.4 בעמוד 99 אשר נקראת "ההשפעה של ההשכלה של סטאטוס תעסוקתי של הכנסת משפחה של יוקרת המקצוע ושל השכלת הורים על הסיכוי להשתמש באינטרנט ב-2004 ". כלומר, אנו לא בודקים רק משתנה אחד אלא שורה של משתנים. נסתכל על יוקרת מקצוע האב, על יוקרת מקצוע האם, על יוקרת הסטאטוס הסוציו אקונומי של האב ועל סטאטוס הסוציו אקונומי של האם. אנו עושים ניתוח רב משתנים ומנסים לראות האם הם מנבאים. יש לנו 2 מודלים של "רגרסיה" אחד הוא של כולם והשני הוא רק של עד בני 45. ההבדל בין שני הטורים האלו הוא: פיקוח על גיל. בעמודה הימנית נפקח על גיל, נצמצם את קבוצות הגיל, נעשה עוד פוקוס, ניכנס יותר לעומק ובמקום להסתכל על כולם נצמצם את הנבדקים. ידוע שמשתנה הגיל יכול להשפיע ולכן נשים אותו בצד, זהו העיבוד השני (העיבוד הראשון הוא על כולם). כשאנו בודקים קשרים סטטיסטיים נבדוק האם יש קשר ובנוסף תוקף חיצוני, האם ניתן להכליל את מה שמצאתי במדגם שלי לכל האוכלוסייה. תוצאה מובהקת משמעותה שיש לה תוקף חיצוני. המשתנה התלוי, מה שאנו רוצים לבדוק (לנבא), הוא הסיכוי להשתמש באינטרנט. כשאנו בודקים את המשתנים כמנבאים, אנו יכולים לראות שאנשים שגדלו בבתים של הורים משכילים וכשלמשפחה יש הכנסה גבוהה ומשלחי יד בעלי יוקרה גבוהה: כל אלה מגדילים את הסיכוי להשתמש באינטרנט. אולם, אנו רוצים לבדוק האם יש לנו משתנה כוזב (נראה שיש לו קשר למשתנה התלוי אך בעצם יש משתנה אחר שמסביר). ידוע שככל שיותר מבוגרים פחות משתמשים באינטרנט, ולכן נעשה עיבוד נוסף. ברגע שנעשה עיבוד לגבי הורים בגיל 45 ופחות, התגלה שהמובהקות של היוקרה המשפחתית נעלמת. אנו רואים שהמעמד החברתי לא משחק תפקיד אצל גילאים צעירים יותר. המסקנה היא שהיוקרה הינה משתנה כוזב לגבי כל האוכלוסייה. היוקרה כמשתנה מנבא רלוונטית רק כשמדובר על גיל 45 ומעלה. האם כשמדובר על אירועי חיים משמעותיים אנשים משתמשים באינטרנט? הטענה של ובר היא שמה שמבחין בין אנשים בעלי יוקרה היא סגנון החיים שלהם. לכן, אנשים בעלי יוקרה גבוהה עושים שימוש באינטרנט לטובת אירועי חיים משמעותיים (חיפוש עבודה, מענה על שאלות רפואיות וכדומה).
