השבת – הלכה ומנהג: שביתת כלים
המאמר להלן הוא חלק מסיכום הקורס חגי ישראל: תלמוד, הלכה ומנהג ומאסופת הסיכומים בנושאי יהדות באתר
מחלוקת בין שמאי להלל, בנוגע לשביתת כלים, הדומה לנושא מלאכות שתחילתן בחול והמשכן בשבת . ע"פ הפסוק שנאמר "ביום השביעי תשבת, למען ינוח שורך וחמורך… בית שמאי מקבילים שביתת שור וחמור לכלים ולכן אוסרים את הפעולות לעיל בימות החול, ואילו הלל מתירים סמוך לשקיעה, כיוון שהם מפרידים שביתת בהמה משביתת כלים. בית שמאי לא מתירים לכך שתעשה מלאכה בבגדים ע"י גוי ביום השבת, והלל מתירים סמוך לשקיעה. שמאי אוסרים משלוח אגרות אפילו ביום רביעי, והלל מתירים. בית שמאי בכלל לא רצו שכליהם ימצאו בידי גויים שלא תעשה בהם עבודה, בית הלל הקפידו לא לתת סמוך לשבת, וגם בהתאם לעבודה. בגדים שלא לוקח הרבה זמן לכבס לדוגמא היו נותנים גם בערב שבת, אבל כאלו שכן נהגו למסור רק ימים לפני השבת. בעניין משלוחים בית שמאי לא שלחו אגרות אלא בימים הראשונים של השבוע, בית הלל התירו גם משלוח בערב שבת.
בית שמאי אוסרים על שטיפת כלים גם לפני שבת ובית הלל מתירים והתעסקות עם כלים (בישול וכו'). בית שמאי לא היו נותנים כלים / כביסה לגויים לפני שבת (חמישי ואף רביעי) מחשש שיגלוש לשבת בניקיונם / יעשה בהם מלאכה בשבת.
