עמדת הציבור כלפי פרסום

הסיכום להלן הוא חלק ממאגר הסיכומים בנושא יסודות הפרסום – מבוא לפרסום.

עמדות הציבור בישראל ובארה"ב כלפי המוסד והפרסום.-

סקירת מחקרים: מתחילים בסוף שנות ה60 ומראים כי עמדות הציבור כלפי הפרסום היו חיוביות למדי באותה תקופה.

Bauer & Greyser (1968)

Levitt (1970)

Aaker & Bruzzone (1981)

Mittal (1994)

Bush, Smith & Martin (1999)

Shavitt, Lowrey & Hafner (1998)

negative, consumer, sentiment

מוצרים שהצריכה שלהם נתפשת בהדרגה כדבר לא ראוי-טוב-בריא כמו סיגריות, אלכוהול וכ"ו

מסקנות עיקריות ממחקרים קודמות:

  1. שחיקה מתמדת בעמדות חיוביות כלפי פרסום.
  2. עמדות שליליות כלפי  פרסום

להשלים מהאתר

אמון בפרסום: לא פוגע באינטליגנציה, אומר אמת, תורם אינפורמציה רלוונטית, לא מעלה מחירים.

מרבית הישראלים לא מאמינים בפרסומות.

יש נטייה לישראליים להיות ביקורתיים יותר כלפי פרסומות מאשר האמריקאים.

ברוב הפריטים יש רק מיעוט של ישראלים המחזיקים בעמדות חיוביות.

הבדלים כפונקציה של גיל: נוער נוטה לעמדות חיוביות יותר כלפי פרסום.

הבדלים כפונקציה של מין: אין הבדלים גדולים (בדומה למחקרים אמריקאים).

הבדלים כפונקציה של הזדהות פוליטית: אין הבדלים משמעותיים אך חברי ליכוד נוטים יותר להיעזר בפרסום בביצוע קניות ולהיעלב פחות מפרסום.

סיכום הממצאים בישראל:

  1. עמדות הציבור הישראלי כלפי פרסום שליליות יותר בהשוואה לציבור האמריקאי.
  2. מיעוט של כשלישי מחזיק בעמדות חיוביות.
  3. מגדר, גיל והזדהות פוליטית לא משפיעים חזק על עמדות כלפי פרסום, אם כי נוער נוטה להחזיק בעמדות חיוביות יותר.

עמדות הציבור כלפי פרסום- נושא זה הוא חלק מנושא גדול יותר שהוא הדיון הציבורי בסוגיה מה עושה הפרסום לחברה? זהו נושא המחבר בין הפרסום לבין הדיסציפלינות האחרות של מדעי החברה.

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: