האם אישה יכולה לתת את הסכמתה להתעלמות עתידית מהסכמתה או התנגדותה? זוהי פרשנות אחת לנישואין הגורסת שבעל אינו יכול לאנוס את אשתו26. הסכמה מקדימה (pre) או מראש (prior) אינה הבסיס היחידי לפטור-מאונס מתוקף נישואים27, אך הוא המעניין ביותר.
התגובה הטבעית לטיעון זה היא שהוא אינו מבין את טבע הסכם הנישואים שאינם צריכים לכלול הסכמה מסוג זה. בנישואים גבר ואישה אכן קושרים עצמם זה בזו ומתחייבים גם על עתידם המיני הבלעדי, אך התחייבות לא לעשות משהו (כלומר, לבגוד) מעתה ואילך שונה מהסכמה שדברים יעשו לך ולפיכך ניתן להסיק שהסכמה מקדימה גורפת לגישה מינית אינה תואמת את הסכם הנישואים.
אך האם הסכם שכזה הוא מותר מבחינה מוסרית? האם אדם יכול להסכים להעמיד עצמו בצורה מינית גורפת לרשות אחר? השאלה היא למעשה האם מותר לערוך חוזה עבדות מינית. בנושא זה טען ג'ון סטיוארט מיל (Mill) שאין לאפשר לבני אדם לנצל את חירותם בכדי לבטל אותה. דעתי28 היא שמיל צודק, אם החירות היא בעלת ערך הרי שנכון לעצור בעד אנשים שמבקשים לוותר עליה.
קטע זה הוא תרגום מתוך ספרו של דיויד ארצ'רד – "הסכמה מינית"
