מבוא לתושב"ע: הזוג השני – יהושע בן פרחיה ונתאי הארבלי
מתוך: יהדות ומחשבת ישראל: מבוא לתורה שבעל פה
זמנם : 120 לפני הספירה בקירוב, יהושע בן פרחיה ונתאי הארבלי הם השניים מבין הזוגות.
יצירתם הספרותית : אבות פרק א' ו'-ז' הרעיון המרכזי שלהם לתלמידי חכמים .
תקנתם :תוספתא מכשירין פרק ג' הלכה ד' יהושע בן פרחיה גזר טומאה על א. החיטים מאלכסנדריה
מפני שנעזרו לעשות אותם על ידי גלגל מים והמים הכשירום לקבל טומאה , חכמים אומרים שהם יהיו טמאות ליהושע בן פרחיה וטהורות לעם משמע שסמכות הזוגות לא היתה מוחלטת אלא ערערו עליה .
תקופתם : סוטה מ"ז.
בזמן ינאי המלך החשמונאי שחי על פי החוקרים 70-103 לפני הספירה מעשה זה נזכר גם בקידושין ס"ו.
" ינאי המלך שהיה כהן ביקש לעצמו את הכהונה הגדולה אחד החכמים שנכח באותו האירוע התנגד לכך מחמת שמועה שהטילה ספק בייחוסו , לאחר שהתברר שהשמועה אינה נכונה התנקם ינאי בכל החכמים והרגם ואז מוזכר שיהושע בן פרחיה ברח לאלכסנדריה מחשש לחיו, אחרי כמה זמן היה אפשר לחזור לירושלים , שלח שמעון בן שטח ליהושע בן פרחיה שאפשר לחזור , בדרך חזרה לירושלים נכנסו יהושע בן פרחיה ותלמידו לאכסניה ושיבח יהושע בן פרחיה את בעלת האכסניה תלמידו חשב שהתכוון בצורה לא ראויה אמר לו את זה אז הוא נידה אותו מאותו הרגע התלמיד היה בא לבקש סליחה מרבו אך הוא לא רצה עד שיום אחד אחליט למחול לו, אותו תלמיד הגיע ליהושע בן פרחיה לבקש סליחה אך הוא היה בזמן קריאת שמע יהושע בן פרחיה סימן לו שהוא עוד מעט מסיים אך תלמידו חשב שהוא דוחה אותו הלך והחטיא את הרבים" , סיפור זה בדפוס ויניציאה מופיע במקום "אחד מתלמידיו"
זה ישוע הנוצרי.
ואם כן יש לנו בעיה היסטורית משום שינאי המלך היה קודם לישו אבל בירושלמי חגיגה פרק ב' הלכה ב'.
מוזכר שבכל הסיפור הזה היה יהודה בן טבאי ולא יהושע בן פרחיה אז זה מסתדר לנו בזמנים וצריך לומר שהגרסא הבבלית
על פי דפוס ויניציאה משובשת .
