התנהגות ארגונית: תפיסה חברתית

התנהגות ארגונית: תפיסה חברתית

מתוך: מנהל עסקים \ התנהגות ארגונית

תפיסה
מה זו תפיסה? לקחת תחושות צעד אחד קדימה ולנסות לתת להם פירוש. בגלל שכמות המידע שניתן לקלוט כל כך גדולה, תהליך התפיסה הוא תהליך המערב בחירה, ארגון ופירוש של המידע.
***מה שאנחנו תופסים הוא לא בהכרח מה שקיים במציאות אלא מה שהמוח שלנו מפרש כדי להבין את הדברים. לדוגמא: צב במקום כיסא.

למעשה תפיסה היא מערכת מתוחכמת שעובדת באופן אוטומאטי ויציב.
היא לא ייצוג של אחד לאחד של המציאות (קיצורי הדרך יכולים להוביל אותנו באופן שיטתי לעשות טעויות).
כל אחד מאיתנו יכול לפרש את אותה התנהגות של אדם העומד לפנינו בדרך אחרת לחלוטין וזה מה שייקבע את התפיסה שלנו לא בהכרח המציאות.

המטרה שלנו היא לנסות להבין את ההתנהגות של האנשים שסובבים אותנו על מנת לנסות לעשות סדר בעולם, לקבל תחושה של שליטה. (אם יודעים לנבא יותר טוב יותר קל להגיב).
תפיסה חברתית- תהליך בו אנשים בוחרים, מארגנים ומפרשים מידע אודות אחרים, או אודות עצמם במטרה להבין טוב יותר את הסובבים אותם.
דוגמא: אם רואים תינוק בוכה, מנסים להבין מה מקור הבכי, יש ידע קודם (סכמה) המכיל את האפשרויות ל"למה התינוק בוכה", רואים שאמא שלו מאכילה אותו, אז הוא שמח, התהליך עבד. בד"כ התהליך הזה לא פשוט. הבעיה היא שכשמתעוררת לנו סכמה בראש היא מנחה אותנו לאיזה אינפורמציה קיימת בסביבה.

כשאנחנו מסתכלים על מישהו אחר רואים: מצב רוח, הבעות פנים, שייכות קבוצתית.
בבסיס אנו רואים את ההתנהגות ואת הדברים שהוא אומר, מעבר לזה יש עוד הרבה דברים אחרים שאפשר להסיק על הבן אדם: צבע אור, ביגוד, מותגים, מבנה פנים (נטייה לחשוב שאנשים שיש להם בייבי פייס הם יותר תמימים, אחראים וכו'), הבעות, יחס של בן אדם, מגע (מחקרים מראים ש90% ממה שאנחנו מבינים מגיע מתקשורת לא מילולית) ß ניתן להבין למה מגיעים לדברים מוטעים.

ואיך כל זה קשור להתנהגות ארגונית? היכולת שלנו להבין אנשים אחרים בקונטקסט של אירגון היא קריטית (לדוגמא ראיון עבודה, צריך להבין בזמן מאוד קצר אם אנחנו רוצים לקלוט את המרואיין או לא, צריך להסיק את תכונות האופי ואת הכישורים שלו))
כל ההחלטות שקורות במסגרת של אירגון מונעות מאיך אנשים מפרשים את מה שקורה סביבם.
3 נקודות מרכזיות:

1. מי אני?
2. תהליך הייחוס- התהליך שבאמצעותו אפשר להבין את הסיבתיות מה גורם לאנשים להתנהג כמו שהם מתנהגים ומה זה מעיד על האישיות שלהם, התהליך הזה חשוף להרבה מאוד הטיות שעלולות להוביל להרבה טעויות במערכת של אירגון.
3. תפיסה חברתית באירגון.

מי אני ? כעיקרון תפיסה  זה תהליך שבו אנחנו מכניסים דברים לקטגוריות (2 קטגוריות ראשיות):

זהות אישית וזהות חברתית:
זהות אישית– המאפיינים האישיים שלנו הדברים שמייחדים אותנו, כל מה שספציפי וייחודי לאדם.
זהות חברתית– מי אני כפונקציה של חברות בקבוצות שונות. כל הקבוצות החברתיות אליהם אנחנו משויכים. דוגמא: ברגע שאנחנו יודעים שמישהו חייל קרבי, אנחנו מקבלים תחושה כללית לאיזה סוג בנאדם מדובר פה ß סוג של קיצור דרך.

דוגמא: לאנס ארמסטרונג.

זהות אישית: אישיות  (נחישות, התמדה , כוח רצון) גופני (גבר בן 28, דופק), כישורים (ספורטאי וזכה 7 פעמים)
זהות חברתית: מוצא (אמריקאי, טקסני), ספורט (קבוצת רוכבי אופנים), סרטן (חולי סרטן לשעבר).

זהות אישית וזהות קבוצתית הבסיס של תיאורית הזהות החברתית בדרך שבה אנחנו קולטים את הבנאדם האחר מתבסס גם על המאפיינים האישים שלנו וגם על השייכות שלנו לקבוצות מסוימות. יש הרבה מצבים שבהם הזהות הקבוצתית והחברתית יש להם השפעה הרבה יותר חזקה על ההתנהגות שלנו. התיאוריה מנסה להסביר למה אנחנו משייכים את עצמנו לקבוצות אליהם אנחנו משויכים.

צורך בסיסי להרגיש טוב כלפי עצמנו, ונטייה לזהות את עצמינו לקבוצות מצליחות אשר מעלות את הערכה העצמית והדימוי שלנו, התוצאה של שייכות זו – חילוק העולם לשתי קטגוריות: הקבוצות אליהם אנחנו משתייכים (קבוצות הפנים שלנו) ושאר האנשים אשר לא משתייכים להם (קבוצות חוץ) ß יוצר מצב של אנחנו והם.
אנחנו נוטים להחזיק בעמדות יותר חיוביות לקבוצות אליהן אנחנו שייכים.
בא לידי ביטוי בחלוקת משאבים: ניתן לעצמינו יותר ממה שניתן לאנשים אחרים (תחושת תחרות).

תפיסה חברתית- מה הסיבות להתנהגות של האנשים? כדי שנוכל להבין את העולם ולדעת איך להגיב, בגלל שאנחנו לא מסוגלים לקרוא מחשבות, יש ההתנהגות הנצפית של האנשים ממנה ניתן להסיק מסקנות.

ממה נובעת התנהגות של אנשים ? זהות אישית, זהות חברתית, תרבות, האנשים שסובבים אותי, סביבה פיזית.
תהליך הייחוס : כדי להבין את הסיבות שגרמו להתנהגות של בנאדם ספציפי. מנסים להבין שני דברים: 1. מה גרם לו להתנהג בצורה שבה הוא התנהג? (סיבה חיצונית, או סיבה אישית הקשורה רק לאופי של הבנאדם) 2.מה אנחנו יכולים להסיק מהתנהגות זו על הבנאדם?

מה גורם לבנאדם להתנהג בצורה אחת ולא אחרת? האם הבנאדם התנהג כמו שהוא התנהג בגלל סיבות פנימיות כמו האופי שלו , או דבר חיצוני הקשור למצב ולא ספציפי לבנאדם מסוים.
אם ההתנהגות נובעת מסיבה חיצונית או פנימית יש לזה השלכות קריטיות. לדוגמא: כשלון במבחן.
משמעות קריטית לייחוס פנימי או חיצוני.

תיאוריית היחוס של קלי, מנסה לתת לנו כלים להבחין אם הסיבה להתנהגות היא פנימית או חיצונית.
עפ"י התאורייה אנו מסיקים אם הסיבה היא פנימית או חיצונית על פי שלושה סוגי מידע:
1. קונצנזוס: ככל שיותר אנשים הגיבו באותו הצורה למצב מסוים הקונצנזוס יותר גבוה.
2. עקביות: אם באופן שיטתי הבנאדם אותו אנו שופטים מגיב אותו דבר לאותה סיטואציה גם בזמנים שונים. (אותו מצב לאורך זמן)
3. ייחודיות: עד כמה בנאדם אותו אנו שופטים מתנהג באותו אופן גם במצבים אחרים. (דני לא בנאדם מתלונן, מתלונן רק על המסעדה הספציפית, ייחודיות גבוהה).  מצבים שונים אם הוא מתנהג אותו הדבר.

סיבה פנימית – קונצנזוס נמוך, עקביות גבוהה, ייחודיות נמוכה.
סיבה חיצונית– קונצנזוס גבוה, עקביות גבוהה, ייחודיות גבוהה.

בסה"כ כל בנאדם אותו אנו שופטים: אנו אוספים את כל המידע שאנו יכולים אודות 3 הקטגוריות ובאמצעות המידע אנחנו מסיקים אם זו סיבה פנימית או חיצונית.

דוגמא: דני קולגה בעבודה, מספר שהמנהל צעק עליו, וטוען כי למנהל יש בעיה קשה.

הגישה מתעלמת משני דברים בסיסים :

1. במציאות אנחנו עצלנים קוגניטיביים (לא נבצע את כל העבודה כדי למלא את כל הקופסאות)
2. מוטיבציות פנימיות אשר מנחות אותנו, באופן שיטתי נחפש את המידע אשר יצדיק את המוטיבציה הפנימית

ב. מיהו האדם ?
מתי זה לגיטימי לעשות היקש על בנאדם מאיך שהוא מתנהג.
לפי ג'ונס ודיוויד, הסקת מסקנה אודות תכונות , מאפייניו ונטיותיו של האחר היא דרך התבוננות בתנהגותו.

הדברים האלה הם קריטיים כי לא רק שהשיפוט שלנו הוא לא מדוייק, אנחנו לפעמים "קופצים" להסיק מסקנות מוטעות.

למה קשה לשפוט אחרים במדוייק?

1. יש המון גורמים שמשפיעים על התנהגות.
2. ניהול רושם: אנחנו לא נותנים לאנשים לראות אותנו כמו שאנחנו באמת, אנחנו מנסים ליצור רושם מסויים של איך יקלטו אותנו.

אלו תנאים מאפשרים הסקות מסקנות תואמות:

לפי ג'ון ודיוויד 3 תנאים המאפשרים הסקת מסקנות תואמות (לא חייבים את שלושתם ביחד):

1. רצון חופשי – עד כמה הבנאדם היה חופשי לבחור את ההתנהגות שלו (אדם שקט בספרייה – אם הוא ביישן או לא)
2. רצייה חברתית – אם יש התאמה לנורמה חברתית, (נימוס לבוס – לא ניתן להסיק בנאדם מנומס)
3. יש הסבר יחיד- עד כמה ההתנהגות הזו היא בבירור נובעת מהסבר אחד יחיד ואין הסברים אחרים שיכולים להסביר.

בידוד של סיבה, שלילה של הסברים אלטרנטיביים!