סיכום: העברת שאלת ארץ ישראל לאו"ם

מדוע מעבירים הבריטים את עניין א"י להכרעת האו"ם ב-1947?

1. ניסיונותיהם לפשרה בארץ ישראל נכשלו (ועדה אנגלו-אמריקנית מוריסון-גריידי וועידת לונדון נכשלו).

2. הם נקלעו לקרע עם האמריקנים בנושא הפתרון של בעיית העקורים באירופה.

3. מצבה הקשה של בריטניה: צבא גדול וכסף רב מושקעים בא"י (לטיפול בהעפלה ובמחתרות), בזמן שהמצב באנגליה קשה ושלטונה באימפריה נחלש, עד שנאלצה להעניק עצמאות לכמה מושבות, ביניהן הודו, באוגוסט 1947.

העברת שאלת ארץ ישראל לאו"ם היתה בעייתית מבחינה יהודית משום שנראה היה שרוב המדינות לא יתמכו ברעיון של חלוקת הארץ. בעיקר היו חששות באשר לעמדת ברה"מ.

שלב א': באפריל-מאי 1947 מתכנסת עצרת האו"ם ומחליטה להקים ועדה מיוחדת לבדיקת שאלת א"י: אונסקו"פ. היא היתה מורכבת מנציגי 11 מדינות.

עמדת ברית המועצות בשאלת ארץ ישראל באו"ם

נציג ברה"מ גרומיקו הצהיר באו"ם כי ברה"מ תומכת בתוכנית חלוקה בשל הצורך בסיום הסבל של העם היהודי, אשר סבל יותר מכל עם אחר בשואה. הוא טען כי האו"ם אינו יכול להישאר אדיש למצב היהודים, והעובדה כי אף אחת ממדינות מערב-אירופה לא הצליחה לדאוג להגנת היהודים מוכיחה את הצורך במדינה משלהם.

הרוסים תמכו בחלוקת הארץ משום שרצו בהסתלקות הבריטים מהאזור, בכדי שיוכלו להיכנס למזרח-התיכון כחלק מהמאבק של המלחמה הקרה על תחומי השפעה בעולם. ברה"מ העריכה כי היהודים, עם הגישה הסוציאליסטית של מנהיגיהם, יפנו אליהם לתמיכה, ולכן בחרו לעזור לישוב היהודי בשאיפתו לשלום.

ברית המועצות השפיעה על המדינות הגרורות שלה במזרח אירופה לתמוך בתוכנית החלוקה ואף עזרה בשלב מאוחר יותר, כאשר ארה"ב רצתה לנסוג מתוכנית החלוקה. הרוסים השפיעו על צ'כוסלובקיה לספק נשק למדינת ישראל בזמן מלחמת העצמאות, דבר שהטה את הכף לטובת ישראל במלחמה.

כך נוצר ציר ייחודי של ברה"מ וארה"ב התומך בחלוקת א"י מול בריטניה.

מסקנות ועדת אונסקו"פ

רוב הנציגים (8) החליטו שיש לבטל את המנדט ולחלק את הארץ לשתי מדינות עצמאיות, תוך קיום קשר כלכלי ביניהן. למדינה היהודית הוקצו 62% משטח הארץ ולפלסטינאים כל השאר, בעוד ירושלים תישאר בינלאומית. שלושת נציגי המיעוט הציעו מדינה מאוחדת עם אזורים נפרדים.

לאחר דיונים בעניין הקים האו"ם ועדה (ועדת אד-הוק) לצמצם את השטח היהודי ל-55% משטח א"י.

שלב ב': עצרת האו"ם מתכנסת בספטמבר 1947 לעצרת בה תידון שאלת א"י. בחודשיים הללו מתנהל מאמץ עצום של התנועה הציונית לשכנע, בעיקר את ארה"ב, לתמוך בהצעת החלוקה. ברה"מ תמכה ללא סייג בתוכנית החלוקה אך נדרש היה לחץ אמריקני בכדי לשכנע מספיק מדינות לתמוך בתוכנית. רק לאחר לחץ כבד על טרומן מצד נציגים יהודיים בארה"ב (כמו אבא הילל סילבר) מסכימים האמריקנים להפעיל את לחצם וכך ניגשים להצבעה ב29.11.1947-.

ההצבעה באו"ם

ההצעה העומדת להחלטה: א) סיום המנדט ופינוי הצבא הבריטי עד 1.8.1948 ב) חלוקת הארץ לשלושה חלקים: מדינה יהודית, ערבית ושטח בינ"ל בירושלים וסביבתה (יש לדעת באופן כללי את האזורים של כל מדינה). ליהודים 55% מהשטח ולערבים את השאר ג) איחוד כלכלי בין שתי המדינות.

33 מדינות מצביעות בעד ההחלטה, 13 מתנגדות ו10- נמנעות. הצעת החלוקה מתקבלת.

משמעות ההחלטה ותוצאות העברת שאלת ארץ ישראל לאו"ם

העברת שאלת ארץ ישראל לאו"ם והצבעת כ"ט בנובמבר הם נקודת מפנה בתולדות התנועה הציונית משום שיש כאן החלטה בין-לאומית על מתן מדינה ליהודים. ההנהגה הציונית תומכת ברעיון למרות הגבולות המגבילים, בשל בעיית הפליטים וההרגשה כי זה המקסימום שניתן להשיג. ברחובות הערים היהודיות חוגגים. הערבים מתנגדים להצעה וכבר למחרת פורצים המאורעות שהן למעשה תחילת מלחמת העצמאות.