מבוא לפסיכולוגיה – סיכומים: התקשרות
הסיכומים עוזרים לכם? אנא שקלו לתת תרומה קטנה בתמורה… אפשר גם לעשות לייק!
חזרה לרשימת סיכומים במבוא לפסיכולוגיה
לילדים יש נטייה לחפש קירבה לאנשים מסוימים ולהרגיש בטוח יותר בקרבתם. בתחילה חשבו שלאם יש קשר לכך, כי היא מקור האוכל, אבל לא בכל המקרים זה נכון. לדוגמא, ברווזונים אוכלים לבד ובכל זאת עוקבים אחרי אמם, קופים קטנים מעדיפים דמות אם שעירה מאשר זו שמספקת מזון, והיא זו נותנת להם ביטחון. עפ"י ממצאים, קופים שגדלו בלי אמם היו מאוד מוזרים בבגרותם- לא היו חברותיים, כמעט ולא התפתחו מינית, והקופות שביניהם לא היו אמהות טובות במיוחד. יש לשים לב שהקופים נשללו מכל קשר חברתי, לא רק מאמם, וניתן היה לראות תוצאות טובות יותר אצל קופים שגדלו בלי אמא אבל עם חברה.
רוב המחקר על התקשרות אצל אנשים מקושר לתיאורית ההתקשרות של ג'ון בולבי, שחקר נושא זה בשנות ה-50 וה-60. במחקרו טען שחוסר יכולת ליצור קשר קרוב בילדות פוגע ביכולת ליצור קשרים משמעותיים בבגרות. מניסויים שנערכו על מנת לבדוק את מידת ההתקשרות אצל ילדים (ע"י רמת המשחק, התגובות, בכי, סימני מצוקה, קרבה לאם, ניסיון לזכות בתשומת לבה, נכונות לשחק עם זר), ניתן היה לסווג את רמת ההתקשרות ל-3 הקבוצות: התקשרות בטוחה, התקשרות נמנעת והתקשרות אמביוולנטית. ישנו סוג נוסף של התקשרות- התקשרות לא עקבית וסותרת, שאובחנה אצל תינוקות שלא מטופלים כראוי, או שהוריהם חולים בנפשם.
הגורם העיקרי להבדלים בין ההתקשרויות היא התנהגות האם ומידת הרגישות שלה לצרכים ולסימנים של התינוק. יש כאלה שלא מסכימים וטוענים שהרכיב המרכזי הוא הטמפרמנט של התינוק. יש הטוענים, בתור פשרה, כי הטמפרמנט חשוב לחיזוי תגובת הילד לעזיבת האם, אבל לא לתגובתו בחזרתה.
כשבוחנים התקשרויות בגילאים מאוחרים יותר, ניתן לראות כי יש יציבות באבחנה, למעט מקרים של שינויים גדולים במשפחה. נראה שיש קשר גם בין עניין זה לבין היכולת של הילד להתמודד עם מצבים חדשים מאוחר יותר. קשה לדעת אם באמת יש קשר בין אופן ההתקשרות בגיל צעיר לבין היכולת לפתור בעיות בגיל מאוחר יותר, כי יכול להיות שההורים התמידו בתמיכה ועידוד של הילד, וזה הגורם ליכולת הטובה יותר.
קראו עוד אודות תיאוריית ההתקשרות של בולבי מתוך סדרת "מה זו אהבה?"
