פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: הטיות שיפוט חברתי במידע ממקור ראשון

פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: הטיות שיפוט חברתי במידע ממקור ראשון

פסיכולוגיה חברתית – סיכומים

בורות פלורליסטית (Pluralistic Ignorance):

בורות פלורליסטית: הבנה שגויה של נורמה חברתית הנובעת מצפייה באנשים המתנהגים בשונה ממה שהם מאמינים בו מתוך דאגה להשלכות החברתיות – התנהגות אשר מחזקת את הנורמה החברתית השגויה.

לדוג', המרצה שואל האם מישהו לא מבין, אך הסטודנטים שלא מבינים לא מצביעים כי הם רואים שאף אחד אחר לא מצביע ולכן חושבים שכולם הבינו.

בורות פלורליסטית נפוצה מאד בסיטואציות בהן נחוצה "קשיחות" – מה שמקשה על אנשים להציג את הצד הרך והרגיש שבהם – לדוג', חלק מהסוהרים חשים אמפתיה לאסירים אך מפחדים להראות זאת.

מחקר באוניברסיטת פרינסטון בדק הבדלים בין העמדות האישיות בנוגע לאלכוהול לבין הנורמות החברתיות. באוניברסיטה זו קיימת נורמה חזקה של שתייה בקמפוס וסטודנטים רבים חווים או רואים אחרים חווים נזקים בעקבות שימוש באלכוהול. לפיכך סביר שיימצא הבדל בין העמדות האישיות לנורמה החברתית. על מנת לבדוק זאת הסטודנטים נשאלו כמה נוח הם הרגישו עם שתייה וכמה נוח לדעתם החברים שלהם והסטודנט הממוצע מרגישים – נמצא כי הסטודנטים העריכו שחבריהם והחבר הממוצע מרגישים נוח יותר עם שתיית אלכוהול מאשר הסטודנטים עצמם הרגישו. מחקר המשך מראה כי סטודנטים שהיו מודעים להבדל הנ"ל (באמצעות דיון פתוח עם חברים על הנושא) שתו פחות ב-6 חודשים שאחרי הדיון.

הטיות זיכרון (Memory Bias):

מאפיינים מסוימים של הזיכרון (דעיכה עם הזמן, קושי בשימור מידע רב בו-זמנית ודחיקה של מידע ישן על ידי מידע חדש) עשויים לגרום לו להיראות פסיבי אך כיום ידוע כי הזיכרון הינו רכיב אקטיבי וקונסטרוקטיבי.

הזיכרון עשוי להטעות בשתי צורות:

  • לא זוכרים מספיק (מגבלה של הזיכרון הפסיבי).
  • זוכרים אירועים שלא קרו מעולם (מגבלה של הזיכרון האקטיבי) – לדוג', אישה שנזכרה לאחר 20 שנים שאביה הטריד ורצח את חברתה כשהיו בנות 8. לאחר שהאב ריצה 6 שנים בכלא התברר כי הזיכרון לא היה נכון.

כלומר, אסור לטעון שכל הזיכרונות הינם אמיתיים, גם אם הם "חדים" (Vivid) מאד.

Flashbulb Memory – זיכרונות חדים של הרגע בו נודעו לנו חדשות דרמטיות עם חשיבות רגשית (מה עשיתי ב-11/9). בעבר זיכרונות אלו נחשבו מאד מדויקים, אך כיום ידוע שלעתים הם אינם מדויקים. לדוג', אנשים נשאלו לזכרונותיהם לגבי התפוצצות מעבורת החלל Challenger – יום לאחר ההתפוצצות ושנתיים וחצי אח"כ. נמצא כי ברוב המקרים היה חוסר התאמה בין שני הזכרונות ובשליש מהזכרונות המאוחרים יותר, היה חוסר התאמה גדול עם האירועים המקוריים עצמם.

אחד המאפיינים של טעויות זיכרון הוא שמה שאנשים חושבים שצריך להיות משפיע על מה שהם זוכרים שהיה. לדוג', חלק מהאנשים חושבים כי הדעות הפוליטיות שלהם יציבות – תיאוריה זו עשויה ליצור עיוות בזיכרון בעקבות קונפליקט בין התיאוריה לאירועים עצמם.

מחקר: תלמידי תיכון במסצ'וסטס נשאלו לגבי העמדות הפוליטיות שלהם, כולל לגבי שירותי הסעות לטובת אינטגרציה גזעית. מספר ימים אחר כך, הנבדקים השתתפו בדיון בו היה משתף פעולה של החוקרים אשר שכנע אותם לשנות את דעתם. התוצאות היו חזקות ורבים שינו את דעתם. יתרה מזאת, אלו ששינו את דעתם נטו לזכור כאילו דעתם לעולם לא השתנה ומאז ומעולם הם מחזיקים בדעתם הנוכחית. על מנת לפסול את האפשרות שהתלמידים היו מודעים לשינוי שלהם בעמדה אך לא דיווחו עליו כדי להיראות עקביים, החוקרים ביקשו מהם למלא מחדש את השאלון תוך שהם מיידעים אותם שתיערך השוואה עם השאלונים הקודמים שמילאו על מנת לאתר אי-עקביות. למרות זאת, השינוי בעמדה עדיין השתקף בשאלונים.

האם גם התופעה ההפוכה מתרחשת ואנו זוכרים שינויים אשר לא התרחשו לעולם? תופעות כאלו מתרחשות בעת סדנאות לעזרה עצמית (כגון דיאטות וכו') – למשתתפים יש ציפייה לשינוי ולכן הם משלבים זאת בידע הקיים שלהם ומסיקים שהם היו גרועים מאד קודם.

מחקר המדגים זאת: תלמידים שהשתתפו בסדנת מיומנויות למידה הוטעו וחשבו שהם השתפרו, למרות שבפועל לא נצפה שיפור בהישגים הלימודיים.

כלומר, לעתים אנו בונים זכרונות על ידי הערכה לגבי כיצד אנו כיום והסקה לגבי איך בוודאי היינו בעבר. כשההנחה המוקדמת שלנו מדוייקת, היא מסייעת לשליפת הזיכרון, אך כשהיא שגויה היא יוצרת עיוות בזיכרון. לדוג', הנחות שגויות לגבי יציבות עשויות להסביר מדוע מבוגרים נוטים לחשוב שהצעירים פחות חרוצים – למבוגרים קשה להיזכר איך הם באמת היו כשהיו צעירים…

יש לשים לב, אין זה אומר שלא ניתן להסתמך כלל על זיכרון – ברוב המקרים הזיכרון כן מדויק.

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: