ההגות הציונית לדורותיה: הרב קוק והמדינה היהודית
פרקים בהגות הציונית לדורותיה – סיכומים
הרב קוק לא שולל שבסופו של דבר תקום מדינה יהודית בא"י ובלבד שתהיה שומרת מצוות. כאשר הוא משרטט זאת, ומנסה לתאר את העולם הגאולי, חזון הגאולה של הרב קוק איננו מצטמצם לפיזיקה של א"י הוא גם לא מצטמצם לעם היהודי בלבד. כולנו יודעים שבמסורת התנ"כית, יש תפיסת גאולה של עם ישראל ויש גם יסוד אוניברסאלי "ושפט בין העמים, והוכיח לעמים רבים". הרב קוק ממסמר את היסוד האוניברסאלי הזה 224 – מזכיר את הקטע שבו בנ"י אחרי שעברו את ים סוף ופרעה וחייליו טבעו, ומרים ומשה פרצו בשירה "כל התרבויות שבעולם יתחדשו על ידי חידוש רוחנו, כל הדעות ידרשו, כל החיים יאורו בשמחת חיים חדה בהתקוממותנו, כל האמונות ילבשו בגדים חדשים, יסירו את הבגדים הפצועים מעליהם, כל האמונות יזניחו כל פיגום כל טמאו שבקרבם ויתחננו לינוק מטללי אורות הקודש, אבל הכונו מאז ומעולם לכל גוי. ברכת אברהם לכל גויי הארץ תכיל את גאולה בתוקף ובגלוי ועל יסודה תחל בניינו בארץ ישראל" הגאולה תשנה את העולם כולו, הגאולה היהודית האוניברסאלית היא אחת. אלה הדים לרוח ההגלאינית המוחלטת. הדברים הללו לא מנותקים מישעיהו פרק ב'. זה נכתב במאה ה-20 לא במקום נידח בציטטה עקומה, זה נאמר במפורש במאה ה-20. בגאולה תינשא על ידי העם היהודי, אבל היא לא מנותקת מן העולם.
רעות שבניהול ישות ריבונית
דבר שני ומורכב מזה, כמו שהרב קוק אומר שבאחרית הימים תהיה מדינת ישראל, לרב קוק יש ספקות ואי נחת גדולה מהשתמשות בכוח. הוא מסביר שאובדן הממלכה היהודית וגלות עם ישראל מארצו, הם לא רק עונש על חטאים. 225 "עזבנו את הפוליטיקה העולמית, מאונס שיש בו רצון פנימי. עד אשר שתבוא עת מאושרה שאפשר יהיה לנהל ממלכה בלא רשעה וברבריות. זה הזמן שאנו מקווים לו מובן הדבר שכדי להגשימו אנו צריכים להתעורר בכוחותינו כולם ולהשתמש בכל האמצעים. האיחור בניהול ממלכה בעתיד הוא איחור מוכרך. בחלה נפשנו בחטאים האימים של הנהגת ממלכה בעת רעה." זה לא שיום אחד החליטו שלנהל ממלכה זה אכזרי, והא לא רוצים ישות פוליטית, טיטוס הרשע עשה זאת. החורבן שנכפה עלינו מבחוץ, ידו של ריבונו של עולם הייתה בזה. העזיבה של הפוליטיקה העולמית, היא כדי לא להשתמש בכוח שחייבים אותו כדי לנהל ממלכה. העם היהודי משוחרר שרשעה וברבריות של ניהול ממלכה. בספר הכוזרי, כאשר מלך הכוזרים רוצה לקבל דת אמיתית, מלך הכוזרי מזמין כומר חכם דת מוסלמי ורב שנקרא "חבר". כל אחד מהם מנסה להסביר למלך הכוזרים מדוע הדתשלו יותר טובהמהאחר. הטקסט נכתב על ידייהודה הלוי, ולכן התשובה של הרבה לרוב טובה יותר. פרט למקום אחד. הרב מסביר שיהודים לא משתמשים באלימות. מלך הכוזרי שומע זאת ושואל את הנוצרי, הכומר, והמוסלמי האם זה נכון. הם אומרים שזה נכון, אך יש הערות שוליים. מלך הכוזרי שואל את החכם- אתם לא משתמשים באלימות משום שאתם באופן עקרוני נגד אלימות או כי אין לכם כוח, וכאשר תהיה לכם מדינה וכוח תשתמשו בו. זה המקום היחידי שרבי יהודה הלוי נותן תשובה בעייתי יהודית. באחת הגרסאות "מצאת מקום תורפתי מלך הכוזר" בכתב יד אחד "מצאת מקום חרפתי מלך הכוזר" שתי התשובות מאוד מורכבות. אצל יהודיה הלוי שידבר כזה בהערת שוליים. אצל הרב קוק זה עונש שיש בו רצון פנימי. הביטוי פוליטיקה עולמית מעיד על כל שהוא מכי את המציאות בעולם הזה.
במקום אחר הוא אומר 226 "אין הדבר ראוי ליעקב, לעשות בממלכה בעת שהאי צריכה להיות דמים מלאה בעת שהיא תובעת כשרון של רשעה" בעולם הנוכחי שעוד לא נהיה לא טוב שיהודים, והעם היהודי, יעסוק בממלכה, כי צריך להיות שופך דמים, בעל כשרון של רשעות, אחרת לא תשרוד בעולם של זאבים. תשובתו של הרבה קוק- עד שלא תבוא גאולה שלמה לכל העולם ,גם ליהודים לא טוב לעסוק בממלכה כי היא רשעות ושפיכות דמים. זו לא תשובה פשוטה אבל עמדה של אדם שנותן גושפנקא לקיבוצניקים מפירי ברית כי הם נמצאים בפרויקט האלוהי והם לא מבינים זאת, ונותן הכשר לעלייה ולקישור לדת. אבל כשזה מגיע לממלכה, הוא כבר אומר שיש משהו באי החיים במדינה, שחרור משפיכות דמים ומרשעות, ובדרך לשרוד. הרב קוק לפני שהוקמה מדינת ישראל.
פריצת דרך משמעותית
הכנסת הציונות הדתית לתוך הליבה של התנועה הציונית
חיבוק הציונים הלא דתיים
האמירה הברורה שאפילו הם מקיימים את מצוות יישוב הארץ
ציונים בשנות ה-30 רוצים מדינה, והוא נגד מדינה. אינני יודע איך הוא היה חושב אחרי השואה ואחרי הקמת המדינה, אני מניח שהיה מתמודד עם זה, תלמידיו לא מתמודדים עם זה. אלו לא אנשי מרצ מדברים נגד רשעות ושימוש בכוח, זה הרב קוק, ותלמידיו שמבקשים לפרש אותו ולהשתמש בו לא מזכירים ציטטות אלו, ולא מתמודדים עם כך.
