מבוא לסוציולוגיה-סיכום מאמרים: דיוויס ומור – כמה עקרונות של הריבוד החברתי
ראו: מבוא לסוציולוגיה – סיכומים
רקע-
דיוויס ומור כותבים מתוך הפרדיגמה הפונקציונליסטית, מדגימים את אי השוויון החברתי.
המחקר טוען שקיים מדרג של כישרונות ובנוסף מדרג עמדות ובכדי לדחוף את האנשים המוכשרים לעמדות הגבוהות יש לתגמל אותם – תגמולים לאגו, כסף, יוקרה, רוחני, כלכלי וחברתי.
אי השוויון נובע מתגמול העמדות השונות בצורות שונות ולכן הוא פונקציונאלי כיון שיש לו תפקיד ומטרה בחברה. המאמר מתייחס למערכת העמדות ולא לפרטים התופשים עמדות אלו. השאלה המרכזית היא מדוע פרטים מסוימים מגיעים לעמדות שונות של יוקרה.
הנחה מרכזית : שום חברה אינה לא מעמדית/לא ריבודית
דרכי ניתוח:
- הבנת התכונות האוניברסאליות של הריבוד החברתי
- תכונותיו המשתנות של הריבוד החברתי
הצורך התפקודי שבריבוד החברתי –
הצורך התפקודי המסביר את מציאותו האוניברסאלית של הריבוד הוא הדרישה העומדת בפני כל חברה להציב ולהניע פרטים בתוך המבנה החברתי. על החברה להחדיר בפרטים המתאימים בחברה את השאיפה לכהן בעמדות מסוימות וכאשר הם ממוקמים בעמדות אלו לטעת בהם את הרצון למלא את החובות שכרוכות בעמדות אלו.
ישנו תהליך מתמיד של תחלופה, אנשים חדשים מצטרפים כל הזמן אל העולם ויש להסדיר ולהניע את קליטתם בתוך העמדות.
ישנם שני סוגים של הנעה – בכל מערכת שהיא יש צורך בשני סוגי ההנעה האמורים
- במערכת תחרותית – הנעה להגיע לעמדות מסוימות
- במערכת לא תחרותית – הנעה למלא את החובות הכרוכות בעמדות
עמדות שונות מחייבות רמות שונות של כישורים מיוחדים והכשרה מיוחדת ויש בהן החשובות יותר מאחרות מבחינה תפקודית.
החברה זקוקה לתגמולים כלשהם בהם היא יכולה להשתמש כתמריצים ודרך חלוקה לתמריצים אלו באופן דיפרנציאלי בהתאם לעמדות.
התגמולים וחלוקתם הופכים לחלק מהסדר החברתי וכך מביאים להיווצרותו של הריבוד החברתי.
סוגי תגמולים:
- תגמולים התורמים למחיה ונוחיות
- תגמולים המשפיעים על הלך הרוח והבידור
- תגמולים המוסיפים לכבוד העצמי ולהתפשטות האני – פונקציה של דעת הזולת
יש לחלק את סוגי התגמולים הללו חלוקה בידולית בהתאם לעמדות.
הגמולים בנויים בעמדה, הם הזכויות הקשורות בה – תוספות הלוואי/טובות הנאה צדדיות של העמדה, תוספות אלו קשורות לעיתים קשר פונקציונאלי לחובות הכרוכות בעמדה.
משמעותו של הריבוד – באמצעות אי השוויון החברתי מבטיחות החברות שבעמדות החשובות ביותר יכהנו האנשים הכשירים ביותר, יש לבדל את האנשים במונחי יוקרה והערכה ולשם כך יש צורך במידת אי שיווין מסוימת.
העמדות שמזכות בתגמול הרב ביותר הן על פי רוב עמדות שחשיבותן לחברה היא הגדולה ביותר ושלהן נדרשת המידה הרבה ביותר של הכשרה או כישרון. החברה צריכה לתגמל עמדות בצורה שתהיה מספיקה בכדי להבטיח שהיא תאויש על ידי האנשים המתאימים.
מעצם הרעיון של עמדה משתמע כי הנושא אותה צריך לבצע דברים מסוימים כתוצאה מיכולת הטבועה בו מלידה או כתוצאה מהכשרה – אפשר שהאחת או השנייה יהיו נדירות.
קיימות עמדות התובעות כישרונות טבעיים כה מעולים עד כי בהכרח רק אנשים מעטים יכולים לכהן בהן. האוכ' לעיתים משופעת ביכולות אך ההכשרה כה ארוכה וכה יקרה שמעטים יכולים להכשיר עצמם.
כאשר העמדה היא בעלת חשיבות תפקודית היא זקוקה לכוח משיכה שיאפשר לה להתחרות עם עמדות אחרות על בעלי מיומנויות הדרושות כלומר, היא חייבת להיות בדרגה גבוהה בסולם החברתי, להעניק יוקרה רבה, משכורת גבוהה וכו'.
ניתן להסביר הבדל בין מערכת ריבוד אחת לאחרת לפי הגורמים המשפיעים על שני הגורמים הקובעים בתגמול הדיפרנציאלי – חשיבות התפקיד ונדירות כוח האדם, עמדות חשובות בחברה אחת עשויות להיות פחות חשובות בחברה אחרת, יכולים היות הבדלים בתנאים שהחברות מתמודדות עמם או בדרגת התפתחותן הפנימית.
לדוגמא – שדכנית בעולם החרדי ממוקמת גבוה מאוד בריבוד החברתי ואילו שדכנית בתאילנד ממוקמת מאוד נמוך.
בעולם הדת –
החברה האנושית משיגה את אחדותה באמצעות דבקות חבריה בכמה ערכים ויעדים עליונים המשותפים לכולם, הם שמשפיעים על התנהגות והאינטגרציה שלהם מאפשרת לחברה לפעול כמערכת. הערכים והיעדים התפתחו כחלק מהתרבות, מכוח התקשורת ומלחץ מוסרי. עליהם להראות בעיני החברה כבעלי ממשות ומתפקידם של האמונה הדתית והפולחן להעניק להם אותה. באמצעות האמונה והפולחן מתקשרים היעדים והערכים המשותפים לכולם עם עולם דמיוני שמסומל על ידי עצמים מקודשים ומוחשיים (צלב בנצרות, מגן דוד ביהדות וכו').
באמצעות פולחן העצמים והישויות שהם מסמלים מונהג פיקוח רב עצמה על התנהגות האדם ופיקוח זה מנחה את ההתנהגות על פי מגמות המחזקות את המבנה המוסדי ושתואמות את הערכים והיעדים העליונים. ניתן להבין מדוע מופקדים אנשים מסוימים על הפעילויות הדתיות ולרוב הם נהנים מתגמולים גדולים יותר משאר הפרטים בחברה, שליחו עלי אדמות של העולם העל טבעי חייב להיות איש בעל עוצמה, יש בו קורטוב קדושה ולכן הוא פטור מכמה חובות ומיני פיקוח. מידת הבקיאות הטכנית הנחוצה לתפקידים אלו קטנה ולא נדרשת יכולת מדעית או אומנותית וכל אחד יכול לטעון כי הוא בעל קשר לאלים ואף אחד לא יוכל לחלוק עליו בוודאות, גורם נדירות כוח האדם אינו פועל כאן במובן הטכני. כהן הדת שרוי כל הזמן בסכנה שיושם ללעג – כפי שמתרחש בחברות שהפכו לחילוניות, הזדהותו של כהן הדת עם גורמים על טבעיים מקשה עליו בצבירת נכסים חומריים אלא אם הוא מוגן על ידי גילדה מקצועית. כאשר היה ההמון שרוי בבערות וקל אמונה כהן הדת היה מצוי בעמדה כללית גבוהה ביותר אך בחברות מפותחות המושתתות על טכנולוגיה מדעית נוטה מעמד הכהונה לרדת הערכים העליונים והיעדים המשותפים נוטים למצוא ביטוי באמצעות בעלי עמדות מדיניות, כלכליות וחינוכיות. אך שום חברה לא הפכה להיות חילונית באורח מלא עד כדי שהוציאה מעצמה כליל את האמונה ביעדים ובישויות על טבעיות, גם בחברה חילונית צריך מערכת שתכלול את הערכים העליונים ותעניק להם ביטוי פולחני ותדאג להסתגלויות הרגשיות הנדרשות מחמת אכזבות, מוות ופורענות.
הממשל –
הממשל מארגן את החברה באמצעות חוק וסמכות, הוא מכוון את החברה אל העולם הממשי. כלפי פנים תפקודו הוא אכיפת הנורמות, בוררות בין אינטרסים ותכנון וניהול מקיפים של החברה, כלפי חוץ ניהול המלחמות והדיפלומטיה, הממשל פועל כבא כוחו של העם, נהנה ממונופול על כוח וחוש על כל האנשים החיים בתחומו.
הכוח המגולם בעמדה פוליטית הוא כה ברור אך קיימים מנגנוני פיקוח המונעים מן הכוח הפוליטי להפוך לכוח מוחלט –
- מספר האנשים המחזיקים במשרות פוליטיות וקובעים את המדיניות הוא בהכרח קטן בהשוואה לכלל האוכלוסייה.
- השליטים מייצגים את האינטרסים של הכלל ולכן הם כפופים להגבלות של כללים ומנהגים המיועדים להבטיח תיחום אינטרסים זה.
- סמכותו של אדם הממלא עמדה פוליטית נובעת מתוקף משרתו בלבד.
הון רכוש ועבודה –
כל עמדה המבטיחה לבעליה אמצעי קיום נושאת עמה בהגדרה גמול כלכלי ומכאן שיש היבט כלכלי לעמדות מדיניות ודתיות שתפקודן העיקרי אינו כלכלי ולכן נוח לחברה להשתמש ברווחה כלכלה לא שוויונית כאמצעי לפיקוח על כניסתם של אנשים ודרבון האנשים למלא את החובות הכרוכות בעמדות, גובה הרווח הכלכלי הפך להיות אחד המדדים העיקריים לסטאטוס חברתי.
עמדה מסוימת מביאה הכנסה גבוהה משום שהיא חשובה מבחינה תפקודית ומשום שכ"א הזמין נדיר מסיבה זו או אחרת. הבעלות על נכסי ייצור (פטנטים, המצאות, מוניטין מקצועי וכו') היא המקור הכלכלי העיקרי של כוח ויוקרה, יש להבדיל בין בעלות זו ובין בעלות על נכסי תצרוכת שן הבעלות על נכסי ייצור היא מקור הכנסה כמו בעמדות אחרות וההכנסה עצמה היא מודד, יותר מאשר ההכנסה מקנה יוקרה לעמדה מסוימת הרי שהיא ממריצה אנשים אחרים להתחרות על אותה העמדה, כלומר, אדם שיש לו הכנסה גבוהה כתוצאה מעמדה כלשהי יפיק ממנה תועלת גם כדי להעפיל לעמדה אחרת, גבוהה יותר. ככל שהבידול החברתי מפותח יותר ויחד עם זאת מוסד הירושה נשאר כתמיד עולה וצומחת תופעה של בעלות טהורה וגמול בעבורה כלומר, במצב זה קשה להוכיח כי עמדה נתונה חשובה מבחינה תפקודית או כי גורם הנדירות הוא לא סתם מקרי וטפל. צורה מסוימת של בעלות פעילה היא הכרח. בעלות על נכסי ייצור מחדירה תמיד יסוד של כפיה אפילו ליחסים המעוגנים בחוזה.
ידע טכני –
עמדות הדורשות מיומנות טכנית רבה זוכות לתגמולים גבוהים למדי כיון שהם אמורים למשוך כישרונות ולספק הנעה לרכוש הכשרה כמו כן מנקודת ראותה של החברה חשיבותו של הידע הטכני לעולם אינה משתווה לחשיבות הנודעת לאינטגרציה של המטרות, אינטגרציה המתרחשת במישור הדתי, הפוליטי והכלכלי, הרי שעמדה שנושאת אופי טכני בלבד חייבת להיות כפופה לעמדות אחרות בעלות אופי פוליטי, דתי או כלכלי. אי אפשר לרכוש ידע ומיומנות תמורת תשלום אך ניתן לקנות את ההזדמנות ללמוד. השליטה על נתיבי ההכשרה עשויה להיות ברשותם של משפחות או מעמדות מסוימים ומשום כך להעניק להם כוח ויקה מצב זה מוסיף נדירות מלאכותית לנדירות הטבעית של המיומנויות והכישרונות. יש לזכור שאופני הגיוס של מועמדים לעמדות עשויים להשפיע על יעילותו של מבנה הריבוד. רעיון סדר חברתי טכנוקרטי /ממשל/כהונה של מהנדסים או אנשי מדעי החברה מתעלם ממגבלותיהם של הידע והמיומנות כבסיס למילוי תפקודים חברתיים, אם הסדר החברתי מבוסס באמת על חלוקת עבודה הרי שיוקרתו של המומחה הטכני חייבת להיות מוגבלת.
סיכום עקרונות הריבוד החברתי –
- המערכת הריבודית מושפעת מערכי החברה הנדונה
- קיים שוני בין החברות השונות לעיתים אף באותה עמדה
- מוביליות –היא ההנחה הבסיסית של כל המודל הזה והאומרת שהמערכת מתוחכמת מספיק כדי לאפשר לאנשים שנולדו במעמדות הנמוכים לטפס גבוה יותר, לאפשר לגלות את האנשים המוכשרים שנולדו למעמדות נמוכים- לא לאפשר רק למעמדות גבוהים להיות בתפקידים טובים יותר.ככל שהמערכת יותר משוכללת מנגנון אי השוויון פועל יותר וייווצר מצב של שוויון הזדמנויות ותהיה יותר מוביליות. אם המערכת לא תהיה משוכללת אז לאנשים במעמדות הנמוכים לא תהיה הזדמנות להגיע לתפקידים גבוהים יותר. רוב המחקרים מראים שבסופו של דבר המודל הוא יותר נורמטיבי של מה שרצוי שיהיה מאשר אנליטי של מה שקורה. התיאוריה מצליחה להראות שמי שמגיע לפסגה, לתפקידים הגבוהים הוא מי שמוכשר. היא יותר נגישה בחברות הישגיות, ככל שהחברה מתקדמת יותר והריבוד מתוחכם יותר (ריבוי רבדים) אז בכדי לשמר את הריבוד ההבדלים בין הרבדים יהיה במונחי יוקרה. לכולם יש את הסיכוי להגיע למעלה- תחרות חופשית. המערכת יותר משוכללת > אי שיויון> שוויון הזדמנויות> יותר מוביליות.
