היסטוריה פוליטית: מעורבות רוסית במלחמת האזרחים בספרד
באוקטובר 1936 ריכזו הלאומנים כוחות לשם חידוש ההתקפה לכיוון מדריד במטרה למוטט את שלטון הרפובליקה. מהלך זה עורר כוחות ברחבי אירופה שמטרתם הייתה הגנה על מדריד מפני אלו, שייצגו עבורם את "הפשיזם הבינלאומי" אותו שאפו לחסל.
הקרב על מדריד הביא לחיזוק המפלגה הקומוניסטית הספרדית (לדוג'- בקיץ 36' מנתה המפלגה 30000 איש לעומת שנה אח"כ בו מנתה התנועה 400000 איש). המפלגה הונעה מרצון להביא לכך שמדריד תהיה קברו של הפשיזם. יחד עם זאת, סיוע צבאי רוסי וכן סוכני קומינטרן היו בדרכם לספרד.
סיוע רוסי לרפובליקה הספרדית-
רוסיה, סייעה לספרד במשלוחי אספקה. דבר זה, אילץ את הממשלה הרפובליקנית למלא אחר המדיניות הסובייטית. הסובייטים מצדם נקטו בפעולות על מנת להבטיח את היותם ספק יחיד. לשם כך, עשו כל שביכולתם על מנת לחבל בעסקאות רכש אחרות שניסתה הרפובליקה לארגן. היועצים הרוסים (בעיקר מפקד השריון והקצין הבכיר של חיל אוויר) הם שהחליטו את ההחלטות המכריעות ובמקרים רבים לא עדכנו את עמיתיהם הספרדים. יש לציין כי, היועצים הצבאיים הסובייטים נשארו מחוץ לטווח האש הארטילרית על מנת להגן על עצמם. כמו כן, הרוסים ניצלו את ספרד על כך שהשתמשו הרוסים בספרד כשדה ניסויים למטוסיהם וטייסיהם.
היבט חשוב נוסף ביחסים בין בריה"מ לרפובליקה הספרדית הינו משלוחם של 70% מעתודות הזהב של ספרד לרוסיה על מנת שתשמור עליהם. האיום על המשך שליטת הממשלה הרפובליקנית יצר צורך בנשק. לשם כל הוחלט לפתוח חשבון עובר ושב בזהב במוסקבה. בתמורה לכך, תבעה רוסיה עשרות אלפי דולרים תמורת העברת הזהב, אריזתו מחדש ושמירה בכספות האוצר הסובייטי. העברת הזהב לרוסיה הביאה לצניחת שער "הפסטה" הרפובליקנית בשוק מטבע החוץ הבינ"ל משום שלא היה לה עוד גיבוי זמין במטילי זהב. כתוצאה, עלה הציוד הצבאי הרוסי לרפובליקה במחיר גבוה הרבה יותר. האמרת עלויות היבוא הביאה לאינפלציה דוהרת והסבה נזק כבד לכלכלה הרפובליקנית. יש לציין כי למרות טענת הרוסים כי הסיוע שלהם נקי ממניעים אנוכיים הם בעיקר שלחו נשק חדש אותו ניסו וכן את עודפי מצבורי הנשק שלהם שהיו ישנים.
סיועם של סוכני הקומינטרן-
ב-26 באוגוסט הורה סטלין לסייע לרפובליקה והקומינטרן החל להפעיל את כוחותיו באירופה לפעילות מזורזת. וילי מינצבורג (ראש מדור אירופי של הקומינטרן) פתח במסע התרמות. במסגרת זו, הוקמו מספר ארגונים ביניהם "הוועד הבינ"ל לעזרת העם הספרדי". הישגו המפורסם של הקומינטרן היה כינון הבריגאדות הבינלאומיות. תכנונן החל בשלהי ספטמבר על בסיס רעיונו של מוריס תורז (מנהיג המפלגה הקומוניסטית הצרפתית). הנוהל הטקטי בבסיס הבריגאדות הבינ"ל היה הפעלת קומוניסטים שגלו מארצותיהם בגלל הפשיזם, נאציזם ודיקטטורות ימניות אחרות באירופה. הממונים על הארגון במפלגה הקומוניסטית הדגישו את חשיבות מדיניות הסיוע הלא-מפלגתי והכריזו כי הבריגאדות מורכבות מהתארגנויות מקיפות וספונטניות של מתנדבים דמוקרטיים ואנטי-פשיסטים. למפלגות הקומוניסטיות במדינות השונות נקבעה מכסת גיוס. ראוי לציין כי המפלגות גם קיבלו הוראה לא לשלוח את טובי פעיליהן משום שחשובים מכדי ליפול בקרב. בסה"כ שירתו בבריגאדות הבינ"ל 35,000 זרים במהלך מלחמת האזרחים בספרד. המתנדבים היו ממספר רב של מדינות (גרמניה, אוסטריה,איטליה וכו') כאשר אלו מצרפת היו הקבוצה הגדולה ביותר. נדרש ארגון קפדני כדי להביא קבוצות אלו לספרד שכן הדיקטטורות הימניות שלטו בשטח מהמבורג עד טרנטו. גם מאמריקה הצפונית הגיעו מתנדבים ו"גדוד לינקולן" השתתף לראשונה בלחימה בחרמה בפברואר 1937. המתנדבים, ראו בפשיזם סכנה בינלאומית והבריגאדות נראו להם הדרך הטובה ביותר להילחם בו. ספרד נדמתה להם כשדה הקרב שבו ייחרץ גורל העתיד. לפיכך, עד היום ישנם כאלו הטוענים כי ניצחון הרפובליקה היה מונע את פרוץ מלחמת העולם השנייה.
בסיס הקליטה של הבריגאדות הבינ"ל היה אלבסטה שנכבש מחדש מידי המשמר הלאומי לאחר המרד. בבסיס זה, קיבלו אנשי הבריגאדות הדרכה פוליטית ראשונית והונפקו להם מדים. מפקח הבריגאדות היה ואנדרה מרטי. מרטי החל לפתח בתחילת מלחמת האזרחים בספרד תסביך רדיפה דומה לזה שהיה לסטלין והשתכנע כי בכל מקום בו מסתתרים מרגלים "פשיסטים-טרוטצקיסטים" עליו מוטלת החובה לחסלם. הוא אף הרג 500 איש מאנשי הבריגאדות. מפקד הצבאי של הבריגאדות היה גנרל "קלבר" (שמו האמיתי לזר שטרן) יהודי הונגרי מוותיקי WW1 והוצא להורג מאוחר יותר ע"י סטלין. במחנה בו שהו עברו המתנדבים הרצאות ארוכות בנושא "מדוע אנו נלחמים?". רוב המתנדבים היו בעלי כושר גופני לקוי ונעדרי כישורי צבא בסיסיים ביותר. מרטי, הבטיח למתנדבים כי כאשר הבריגאדה הראשונה תצא לקרב, אנשיה יהיו מאומנים היטב וחמושים ברובים נאותים. כל זה היה חלק ממיתוס "החייל המקצועי" שטיפחה המפלגה הקומוניסטית אך בפועל עמד לחברי הבריגאדות רק אומץ ליבם המחוזק ע"י אמונה שגורל העולם נתון בידיהם. באימוניהם הבסיסיים התגלו מחדלים מזעזעים.
אצל המליציונרים ניכרו מחדלים דומים. אך, לזרים שהגיעו היה יתרון על המיליציונרים הספרדים- הם היו בעלי ידע והבנה בקשור בטכנולוגיה צבאית, מודעים לחשיבות חפירות ההגנה וחשוב מכל בשורותיהם היו לוחמים ותיקים. הניטרליות של ספרד הייתה למיליציונרים לרועץ והביאה לכך שהלם הקרב הראשון היה אצלם טראומטי יותר.
חזור אל: מבוא להיסטוריה פוליטית – סיכומים
כאן תוכלו למצוא סיכומים נוספים בהיסטוריה פוליטית:
מבוא היסטורי לפוליטיקה בת זמננו
כאן תוכלו למצוא סיכומים אקדמיים נוספים
