השלטון העות'מאני בירושלים

הכיבוש העות'מאני בתחילת המאה ה-16 הביא לשיפור ניכר במצבה של ירושלים עד לרבע האחרון של המאה אז חלה הידרדרות המצב העיר. בימיו של הסולטאן סולימן ידעה העיר תנופת בנייה שהובילה לשיפור בתשתיות העיר ובביטחונה ולפיכך גם בכלכלתה, מגמה זו נשמרה במידת מה גם בימי של סלים השני עד 1574. לירושלים לא נודעה חשיבות צבאית, כלכלית […]

ירושלים בין חורבן בית ראשון לשיבת ציון

החל מחורבן בית-ראשון ועד לשיבת ציון הייתה ירושלים בעיקר תל-החורבות שנותרה לאחר שנכבשה בידי נבוכדנאצר ולפיכך בעת חידוש הבית היה צורך לבנותה, פיזית וכלכלית, כמעט מחדש. בתקופת השלטון הפרסי הייתה ירושלים ככל הנראה מצומצמת בשטחה והחומות ששוקמו כללו רק את עיר דוד והר הבית ללא הגבעה הדרומית-מערבית וחלקים אחרים. מפעלי הבנייה העיקריים בתקופת שיבת ציון […]

שושלת בית-צדוק

צדוק הייתה משפחת כוהנים שהחזיקה במשרת הכוהן הגדול מימי שיבת ציון והקמת בית המקדש השני ועד להדחת חוניו השלישי בידי אנטיוכוס הרביעי. לשושלת יוחס מוצא מאהרן הכוהן ולאורך התקופה הפרסית וההלניסטית עד הדחת חוניו השלישי הייתה משרת הכוהן הגדול שמורה לה. מינוי הכוהן מבית צדוק היה מינוי לכל החיים והוא הועבר בירושה מאב לבן או […]

המילוא בירושלים

המילוא הוא שם שמשמעותו אינה ברורה לגמרי מהמקורות התנ"כיים אך הוא מוזכר בהקשר מפעלי הבנייה של דוד, שלמה וחזקיהו בירושלים. דעה רווחת היא שהמילוא כעין מילוי באוכף שמצפון לעיר דוד שחיבר אותה להר ציון, מפעל שהחל דוד והמשיך שלמה. בהקשר חזקיהו מוזכר המילוא על רקע ההכנות למצור סנחריב ומסופר כי חזקיהו חיזק את המילוא כחלק […]