שאלת המשטר במחשבה המדינית היהודית

שאלת המשטר במחשבה המדינית היהודית

מחשבה מדינית יהודית – סיכומים

• ·         מערכת ערכים יוצאת מנגנון עבור משטר ראוי מסוים.

גישת הר"ן לשטר הראוי: המלך והסנהדרין עומדים אחד מול השני.

• מן התורה הוא למנות מלך, גם אם הוא סותר וקובע תקנות "הוראת שעה" בניגוד לחוקי התורה.

• ביקורת לוברבאום: אין אף אחד שמגביל את המלך. קשה להחיל את שני המוסדות על עולם ראלי.
• הצדקת הר"ן ל-2 הרשויות העומדות אחת מול השנייה: בסנהדרין לא היו מוציאים אנשים להורג, גם במקרים קיצוניים (משפט צדק). הר"ן טוען שזה לא פרקטי: יהיה כאוס אם לא יהיה עונש חמור (משפט תיקון מצוי).
• לתורה אין אמירה בנושא של תיקון מדיני, "אם אתה דן על פי דין תורה, אתה מביא חרבן על העולם" (הר"|ן במקום אחר).
• הביקורת על הר"ן: לכאורה יש הכשר יהודי להפרדת דת ומדינה. אולם, יש חובה מהתורה למנות מלך. אולם, שיקול דעתו של המלך יוכל להיות חוץ תורני. לזה הר"ן לא מתייחס. ׁnv קורה עם המלך עובר על דין תורה ועובר על פסיקות הסנדרין?)
• מושג "הוראת שעה": מושג שחשף הר"ן ומשמש אותו לפקודות המלך שסותרות את דין התורה. הוא נותן להן לגיטימציה.

אברבאנל – כללי:

א.      מאה 15

ב.      ידוע כפרשן מקרא דגול.

ג.        מהמשלבים בין הגות תקופתו לבין התורה.

אברבאנל – משנתו באופן כללי:

• האל ברא את האדם במטרה להגיע לשלמות נפשית בלי חברה מדינית. "מטרתו של האדם שלא ימשך אחרי המותרות", "שלא יטה שכלו אל השלמות הגופנית […] אלא הנפשית" החומר מהווה חציצה מיותרת בין האדם לאל (הרוחני).
• ·         שיטת ממשל שהיא לא מונרכית כמו הרמב"ם.

פוליטיקה ó הלכה:

• התרבות משעבדת ומקלקלת: אברבאנל יצא כנגד התרבות האנושית.
• מלכת השררה והמלכות – סוגים שונים של מלכות שלא טובים לבני אדם.
• תפיסת עולם הומניסטית: "הטבע עשה את בני האדם חורין ושווים".
• סיפור קין והבל: קין רוצח את הבל כי קין משועבד לעבודת האדם. הוא עסק במלאכותיות. בחומר. הוא יצא כנגד טבעו. גם הבל היה עסוק במדינאות (שזה פחות טוב)
• ·         האדם לא היה מדיני בטבעו, הוא הפך להיות מדיני בגלל החטא.
• המשטר הראוי: תיאוקרטיה מובהקת. "יהיה השם למלך על כל הארץ".
• דוגמא להנהגה הראויה: הנהגת משה רבינו במדבר.
• נק' מוצא הומניסטית (חורין ושוויון) => תיאוקרטיה.
• ההבדל בין אברבאנל לתפיסה נוצרית: אברבאנל לא מבטל את המוסדות המדיניים הוא מבקר אותם (הוא שונא את המוסדות אבל מבין את דין תורה לכך שהם קיימים – זה בשום פנים לא האידיאל).
• המתח בין ההומניזם לתיאוקרטיה –  נפתר בשתי צורות הנהגה:

ד.      הנהגה רוחנית – שלושה מעגלים: הנביא (הכי במרכז), הכהנים והלוויים (הכי פחות במרכז).

ה.      ההנהגה האזרחית: בתי דין מקומיים => מעליהם הסנהדרין.

• מערכות הערכים מתנגשים אחת בשנייה.