מעמד הקהילה במחשבה המדינית היהודית

מעמד הקהילה במחשבה המדינית היהודית

מחשבה מדינית יהודית – סיכומים

מעמד הקהילה:

• מה מקור הסמכות של הקהילה – תוקפה של הסנקציה המשפטית.
• היהודי שנולד לקולקטיב הוא חלק ממנה (כאנטי-תזה לתפיסה הליברלית).
• המודל המקראי – העם מגן על יהונתן למרות שהפר שבועה (יהונתן לא שמע בזמן שהשביע שאול את כל העם. העם פדה אותו ממוות)

א.      תגובת העם לשאול (העם נגד גזירת המלך)  לא נתפס כמקור סמכות.

ב.      ההכרעה ההלכתית והפוליטית אצל השופט-כהן-נביא: דברים י"ז פס' ח' ואילך: הפוסק, המעצב, המחוקק הוא סמכות.

ג.        אנקדוטה: "אחרי רבים להטות" הוא פסוק המכוון לתהליך הפסיקה בבית הדין ולא ליסוד עממי (כמו שרבים משתמשים בכך היום).

מתיאוקרטיה אנרכית לדמוקרטיה – עזרא הסופר:

• על פי פשט הדברים (בדברים, שופטים וכד') אלוהים האציל מחכמתו על החכם, המלך, השופט וכד'.
• עד עזרא הסופר העם בכלל לא היה מעורב בשום החלטה. רק החכם.
• עזרא הסופר כקו פרשת המים – חכמים ראו בעזרה הסופר את קו פרשת המים: עיצוב הפסקה הפוליטית. ממשה, עד עזרא.
•  הרכב בית הדין הוא ייצוגי: "יעמדו נא שרינו", "כעצת העוזרים והשרים"
• ·         "הפקר בית הדין – הפקר!"

ד.      הענשה – יש סמכות לבית הדין להעניש: להכריח (ממון וכו') את מי שאינו מציית למרות הקולקטיב (לא משמואל א', לא מיתרו שמציע לבזר סמכויות, אלא מעזרא הסופר).

ה.      תקנות הקהל – יש סמכות לבית הדין לחוקק: הקהל, באמצעות נציגיו מעניש ומחוקק.

• ·         יתכן וקדמו בתי הדין לעזרא. עזרא היה זה שחצב את הדברים באבן. זה שקבע את התקנות וההצדקות לבית הדין. זה ש"כתב את החוקה".

לימוד מגמרא בבא בתרא – הרשאה הלכתית לכך שהחקיקה עברה לקהל

ורשאים בני הערי לעשות רופה תמחוי ותמחוי קופה ולשנותה לכל מה שירצו ורשאין בני העיר להתנות על המידות ועל השערים ועל שכר פועלים ולהסיע כל קיצתן (מלשון לקוץ)

כל עיר ועיר יכולה לקבוע את השכר ואת יחס המטבע.

לקוץ, לנקוט לסנקציות,

• לקחו שכר של אדם שעבד במקום חברו באגודת עובדים ונתנו לאדם שאותו הוא החליף.
• האדם החליט לתבוע אותם ובית הדין החליט להחזיר את הכסף לאדם.
• (בית הדין החליט זאת בגלל שאסור לבני האדם לתקן תקנות בעצמו?)
• אגודת בני העיר, אגודת הסוחרים => ההבדל הוא בוולונטריות. אגודת הסוחרים הסכימו באופן וולנטרי לעומת אגודת בני העיר שהיא לא וולנטרית.
• ·         המסר: למסגרת יש כח על יחידים שמפרים אותה.
• ·         אפשרויות להסתכל על קהילה:

ו.        שותפות: הסכם שותפות הוא בעייתי לכפייה.

ז.       קורפורציה: השלם גדול מסך חלקיו (לקוח מרומא). שם יותר קל לכפות.

• ספר כלבו סימן קמב: היחיד אינו יכול לסור מדעת תקנה, גם אם היא תקנת קהל.
• שולחן ערוך: אסור לחרוג מתקנת קהל, אלא אם יש חכם חשוב ממונה על הציבור. החכם אינו המחוקק, אלא הוא מקור פיקוח וצריך לאשר את הענישה.
• התוקף של מדינת ישראל: גם מתוקף "תקנות הקהל".
• פרדוכס תוקף תקנות הקהל: מההלכה יש תוקף לתקנות הקהל. מה קורה עם התוקף קם על יוצרו?
• ספר הכלבו קמב (מקור ה): רבי אליעזר הגדול לא כפר בהחלטה של הרב שהתנגד לו. גם הקטן צריך לא להתנגד.
• על קבע תקנה שאנשים לא מסוגלים לעמוד בה:

ח.      "פוק חזי" – צא וראה (ובדוק) – מה הנורמה, ולפי זה עליך לקבוע את פסק הדין.

• ספר הכלבו (מקור ז): אין היחיד יכול להוציא עצמו מהכלל – נסמך על עזרא. אתה מקבל הסכמה כלפי אלו שנמצאים פה וגם כלפי הדורות הבאים.
• שו"ת הרא"ש (מאה 14 בספרד), כלל ו', ה', (מקור י'): (consent theory – עקרון ההסכמיות) – החלת המשפט "אחרי רבים להטות" מתוך בית המשפט לכל הקהל.

ט.      היציבות הקהילתית נשענת על תיאוריית ההסכמה: אם לא נסכים על פי הרב לא יקרה כלום.

• הרמב"ם: בית הדין הגדול הוא קהל ישראל בכללותו.