ההגות הציונית לדורותיה: חיים ארלוזרוב
חיים ארלוזרוב – הקדמה
- ארלוזרוב נרצח בן 33 כשהיה מנהל המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית (שר החוץ)
- עד היום לא ברור מי אחראי לרצח: האם זה היה שוד או רצח ע"י ערבים או ע"י פעילי ימין.
- השאלה "מי רצח את ארלוזרוב" היא שאלה שהטרידה את הפוליטיקה שנים רבות ובין השאר, גרמה קצת לעיסוק בתפיסותיו ומחשבתו להוריד הילוך.
- בציונות הכללית רב האנשים הגיעו מרקע של מפלגות פועלים, תנועת העבודה.
- חיים ארלוזרוב בא מרקע אחר:
– גדל בגרמניה, ידע רוסית.
– לאחר מלחמת העולם הראשונה למד סוציולוגיה באוניברסיטה ועשה דוקטורט אצל ברנרד זומבר (אחד הסוציולוגים הגדולים בגרמניה).
– החליט לעלות לארץ בגיל 25, ומהר מאוד הפך להיות אחד ממנהיגיה של תנועת העבודה.
- כאשר ארלוזרוב נרצח, משה שרת סגנו עלה במקומו. יש להניח שארלזרוב היה מגיע לתפקיד משמעותי מאוד, אולי גם רוה"מ.
- מלחמת העולם הראשונה ארלוזרוב בן 15. הוא בגרמניה לאחר שגורש מרוסיה. בגיל 15 הוא ביקש להתגייס לצבא גרמניה נגד רוסיה.
- הוא נשאר בגרמניה.
- במלחמת העולם ה-1 לחמו המון יהודים בצבא גרמניה, קיבלו יותר יהודים מענקים ופרסים ונהרגו יותר יהודיים באחוזים משאר הצבא.
- בסוף המלחמה ארלוזרוב כותב בשיר את המסר הבא: במלחמה יהודים נמצאים בשני הצדדים, נלחמים בשני הצדדים, ונהרגים בשני הצדדים. => אם זאת מלחמה לאומית, האם זה נכון שיהודים יהיו בשני הצדדים?
- יש הזדהות עם התרבות הגרמנית, אבל יש הזדהות גדולה יותר עם היהודיות.
- עושה עבודת דוקטורט על מרקס, ואז מחליט לעלות לארץ.
- 1919-20: "על הסוציאליזם העממי של היהודים": חיבור המנסה להסביר מדוע התיאוריה הכללית של מרקס, מסתדרת עם הציונות.
- תודעת הפועל צריכה להיות מעוגנת בחברה הקונקרטית שבה הוא חי (גם לגבי היהודים). הפתרון הוא ציוני וסוציאליסטי ביחד.
- "שותפות הגורל ושותפות החיים הלאומית היא כח פעולה חזק גם בליבו של הפועל." "גם הפועל אוהב את שפת אימו (העברית), גם הוא אוהב את ומולדתו, את עם מולדתו, גם
- תפיסתו של ארלוזרוב כציוני וסוציאליסט.
