יהדות רוסיה במאה ה-19
היסטוריה של רוסיה – רצח הצאר כמפנה
- עד עליית אלכסנדר ה-2 רוסיה הייתה המדינה האוטוריטארית, המדכאת הקיצונית ביותר באירופה (בעוד באנגליה עלה הפרלמנטריזם, צרפת – מהפכה צרפתית וכו')
– פיקוח על אוניברסיטאות.
– הכנסייה היא "אי אוטונומי" מול השלטון. אך בכל זאת, כפופה לחלוטין לשלטון המלכותי.
– כל החברה מתנהלת מלמעלה למטה.
- החברה היהודית ברוסיה (ובכלל) עד אלכסנדר ה-2:
– מעמדם של היהודים כמיעוט הוא קשה מאוד ומוגבל ביותר.
– אין בהיסטוריה היהודית היררכיה כנסייתית (אפיפיור, בישופים וכו'). יהודים החיים על פי הדת עושים זאת בצורת התאגדות לקהילות.
– כדי להקים בתי ספר, ומוסדות חברתיים, הם מגייסים כספים באופן וולונטרי.
– הרב הוא "שכיר" של הקהילה. הוא לא ראש הקהילה. ראש הקהילה נבחר ע"י כל חברי הקהילה.
– אין מדינה וכנסייה: יש פלורליזם. ריבוי. לא אחדות.
– מדינות שאינן ריבוניות, אך מתפקדות כקהילה. שונות אחת מן השנייה: אחת יותר דמוקרטית, אחת פחות וכו'.
– בפועל, ברוסיה חיה חברה, עם מסגרת וולונטרית, דמוקרטית. אי "הפוך" לדרך הרוסית.
– טענה על הצמיחה של היישוב והדמוקרטיה במדינה: אין המצאה מודרנית. היא מתוך מסורת יהודית של פוליטיקה ללא מדינה, פולטיקה ללא צבא, פוליטיקה ללא עצמה.
- איזור המושב: איזור בו אפשר היה לחיות עם חופש יחסי.
- רוסיה הפרבו-סלאבית (ההיסטורית) החליטה לא לקבל לשורותיה יהודים.
- סיפוח שטחי פולין בסוף המאה ה-18: מרבית שטחי פולין מסופחים לרוסיה (כיבושי רוסיה במערב): רוסיה מקבלת יותר ממיליון יהודים. רוסיה מחליטה החלטה אסטרטגית שלא יתיישבו ברוסיה גופא. בגלל זה כל היהודים בפועל מתיישבים ב"תחום המושב".
- · עליית הצאר אלכסנדר ה-2 (1860)
– רואה עצמו כאיש דגול ומתחיל לתקן תקנות.
– ביטול הצמיתנות: (האיכרים=צמיתים) האיכרים היו חלק מתוך שטח. כשהיו מוכרים שטח היו מוכרים אותו עם האיכרים שבו. 80% מתושבי רוסיה עד 1860 הם צמיתים, בעוד שבאירופה מזמן הם כבר השתחררו. אלכסנדר מבטל לחלוטין את הצמיתנות והאיכרים מפתחים עצמאות (במובן הזה רוסיה נהיית מודרנית יותר).
- התקנת תקנות ליהודים (1860-1861) – פתיחות בתחומים רבים:
– יש הרשאה ליהודים להכנס לא רק לתחום המושב: יהודים סוחרים עם תנאים טובים מורשים להגיע גם לאיזורים שמחוץ לתחום המושב.
– פרודוקטביזציה של היהודים: יש מגמה להקים מושבות (בעיקר באוקראינה) שיהיו פרודוקטיבים. התחיל עוד טרם אלכסנדר אבל תפס עוצמה בתקופתו.
– פתיחת הגימנסיות והאוניברסיטאות בפני היהודים: עד אז כמעט ולא היה אפשר. יהודים מתחילים להיות רופאים, עיתונאים, עו"דים.
– בפועל, המדינה נפתחת, נהיית ליברלים יותר, גם בכלליות, וגם ליהודים. לא אמנציפציה במלוא מובן המילה, אבל כוון חיובי. הציבור השני (אחרי צרפת ומערב גרמניה) שנותנים להם להיכנס לחברה.
- התוצאות – מה קורה עם היהודים:
– השכלה עברית צומחת. נזכיר שקל להם יותר להיכנס לאוניברסיטאות. האצולה הרוסית דברה צרפתית והייתה משמעותית, אך ההמון לא היה עם רקע גבוהה. יהודים נכנסו לאוניברסיטאות ביחס גבוהה ביותר יחסית למספרם באוכלוסייה.
– שפה: בתי ספר מתחילים ללמד עברית לא לצורך דתי.
– עיתונים.
– סטודנטים שמתקרבים לרעיונות סוציאליסטים, רעיונות מהפכניים אחרים.
- משטרים שהופכים עורם ומתחילים לפתוח את דלתותיהם ולאפשר חירות: עולים קבוצות מהפכניות: ליברלים, אנרכיסטים וכו'. בפעול
- 1881: קבוצה של סטודנטים (בניהם יהודים) רוצחים את אלכסנדר ה-1 (רצח פוליטי של שליט, כמעט ולא קרה אז באירופה)
1881 ברוסיה (שנה קריטית ביותר בצמיחת הציונות): רצח הצאר.
- רצח הצאר הווה נקודת מפנה בהיסטוריה של רוסיה והיהודים.
- 1914 70-80% מהיהודי אירופה חיו באימפריה הרוסית (מזרח פולין, בלארוס, לטביה, ליטה, רוסיה וכו')
- הצאר הוא "האבא" של כל הרוסים: הצאר נתפס כאב של רוסיה.
- התברר שהיהודים היו מעורבים ברצח הצאר: הם לא רצחו רק את ישו, רצחו גם את הצאר.
- 1881 סופות בנגב: פרוגרומים ראשונים ביהודי רוסיה (עד אז לא היו פרוגרומים, הייתה אפליה): אונס, השתוללות, בזיזה.
– השלטון לא מגיב, או שאפילו תומך לפעמים.
– הפרוגרומים מתנהלים במשך שבועות.
– נהרגים אלפי יהודים, נפצעים המונים.
- ב1881 הסתיימה התקווה והציפיה שהייתה ליהודים. התחלפה בחרדה אדירה.
- · קץ לעידן הליברליזציה:
– השלטון מחליט שהליברליזציה עברה כל גבול – ביטול חלק גדול הרפורמות הצאר:
א. תחום המושב נקבע מחדש. יהודים שיושבים באופן לא חוקי לא במושב גורשו (היו כאלו שישבו 15 שנה באותו מקום).
ב. צנזורה מוחלטת על העיתונות והאוניברסיטאות.
ג. הגבלות ואיסור יציאה לחו"ל.
ד. "נומרוס קלאוזוס": הטלת מגבלות על כמות היהודים באוניברסיטאות. קשה מאוד להיכנס לאוניברסיטה.
- 1881-1914: הגירה יהודית מסיבית למערב. הרב המוחלט לארה"ב וקנדה.
– אחוז אחד עולה ארצה: העלייה הראשונה=> הבילויים,
- 1905: מהפכה
- המהפכה הבולשביקית ב-1917
אודסה
- אודסה: העיר הקוסמופוליטית ברוסיה. (סן-פטסבורג, הייתה מבחינה אדמיניסטרטיבית, אודסה מבחינה סוציולוגית)
- השלטון הרוסי עושה מאמצים למשוך אנשים מכל העולם לאודסה. כי הוא כבש אותה רק כמה שנים קודם.
- באודסה מבטלים את כל ההגבלות מתחום המושב: מגיעים המון יהודים, ארמנים, יוונים. הרב לא רוסים.
- הופך להיות ה"ווילד-ווסט" היהודי: מגיעים הבודדים, המוזרים. יש אלפי יהודים באודסה, עד שרבנים מגיעים לשם ומתחילים להיות שם בתי כנסת. צומחת שם תרבות יהודית חילונית מודרנית: זנות המונית, גנגסטרים, סופרים, צמיחת בתי ספר עבריים, משכילים עבריים, וכד'
- לא היו הרבה מאבקים ברבנים והמודרניות שלטה בעיר.
- דמויות עיקריות: לילנבלום, זבוטינסקי, פרץ, ביאליק, רבניצקי, ועוד.
