קונפליקטים בחברה היהודית במאה -19

קונפליקטים בחברה היהודית במאה -19

ההגות הציונית לדורותיה

בחברה שפתוחה בפני יהודים, יש לראשונה, דילמות אדירות בין שמירת המצוות לבין הרצון להשתלב.

  • במערכות החינוך: יהודי שהולך לבית ספר אזרחי נתקל בקונפליקטים.

–          גם אם הוא מלמד קצת נצרות וגם עם לא, מה קורה בשבת? פעם ראשונה שיש להורים יהודיים בעיה שלא הייתה מעולם. מה קורה? יש חלק שמסכימים למערכת החינוך ונכנעים לתכתיבי בית הספר, יש כאלו שלא מסכימים, ויש כאלו שכן.

  • ה"שוטף" במקצועות החשובים: יהודי שופט צריך לשפוט גם בשבת. רופא יש לו תורנויות. ככל שהמשרה יותר משמעותית, היא יותר מחייבת ויש יותר דילמות.
  • שמות: כשאתה שולח את הילד לבית ספר לא יהודי ולבן שלך קוראים "משה" או "איציק", אז בבית ספר נקרא ל"איציק" איזידור, ול"משה" נקרא "מוריס". ליהודים מתחילים להיות 2 שמות: שם יהודי, ושם לא יהודי.
  • דוגמת חתימות משה הס (סוציאליסט):
  • בהתחלה: כתב חיבורים סוציאליסטים וחתם M.Hess כדי שיהיה שם נייטרלי.
  • לאחר כמה שנים התחיל לכתוב: Moritz Hess
  • לאחר כמה שנים: Maurice Hess
  • ב1882 בספרו שם הוא מספר על הצורך בהקמת בית לאומי ליהודים: Moses Hess "לראשונה, מצאתי את עצמי"

התשובות לקונפליקטים:

  • כל הזמן הזה, אין תשובה רבנית נורמטיבית שענתה על השאלות הגדולות האלו.
  • גטואיזציה עצמית: החברה פתוחה אבל יש החלטה של היהודים לשמור על עצמם (לבנות מקום לאוכל וכו')
  • הרצון להיכנס לחברה הכללית מנצח: "היה יהודי בביתך, אך אדם (גרמני/צרפתי/רוסי) בצאתך"

מזרח אירופה: תשתית לצמיחת הלאומיות היהודית

  • מרבית יהודי אירופה חיו באיפריה הרוסית: רוסיה, המדינות הלטיות, בלארסו, אוקאינה, חלקים גדולים מפולין של היום.
  • באימפריה הרוסית הרב-לאומית שכנה לאימפריה האוסטרו הונגרית, היו מרובות לאומים.
  • רב היהודים גרים באיזורי חיץ שסביבם מדברים יותר משפה אחת:

–          היהודים חיים בערים כמו קרקוב או לברוב: שפת השלטון היא גרמנית, אבל שפת הרחוב היא פולנית.

–          פרג: חצי גרמנית, חצי צ'כית.

–          בודפסט (30% יהודים): חלק גרמנית, וחלק

  • הכלל "היה אדם בצאתך" הוא לא חד משמעי: היהודי צריך לקבל החלטה מכוננת=> לאיזה קבוצה אתנית אתה רוצה לשייך את הבן שלך. בכל בית ספר מלמדים את האתוס ההיסטורי האתני.
  • התוצאות:

–          החייאה ראשונית של השפה העברית: יהודים משכילים מוצאים עצמם באתגר שמסביבם יש הרבה מאוד שפות, למה אתה צריך לבחור פולנית או ליטאית? תבחר בעברית. מוקמים בתי ספר עיבריים: "חדר מתוקן", מתחילים ללמד לימודי חול בעברית ולא רק לימודי קודש. עברית הופכת להיות שפת לימודים ולא רק שפת תפילה.

–          הספר חול הראשון בעברית => אברהם מאפו "אהבת ציון": טרגדיה בין מלך לרועת צאן => קיטש שמצוי בכל ספרות אירופאית. כתב בקובנו: שם היו 5 שפות מעורבבות. אז למה לא עברית?

–          מתחילים הרבה פובליציסטיקה עברית. שירה עברית ועוד.

  • זמנהוף יוזם ה"אספרנטו": זמנהוף שלט ב-5 שפות, חי בביאליסטוק, החליט שצריך שפה קוסמו-פוליטית. בהתחלה הקים את ה"אספרנטו" בסוף היה ציוני. תשובות שונות לאותה הבעיה: השפות המקומיות.
  • היכולת להיות בן-בית בכמה שפות, הופכת אותך להיות קצת זר במקום שבו אתה חי: אם אתה יודע את כל השפות, אז איך אתה גרמני או רוסי או ליטאי וכו'?

הזהות בין השנים:

  • עד תחילת המאה ה-19 כשאתה שואל מישהו ברחוב מיהו הוא יגיד לך: אני נוצרי, היהודי לא מאמין במה שאני מאמין. התשובה תהיה במושגים דתיים.
  • 1840: כשאתה שואל מישהו ברחוב מיהו הוא יגיד לך: אני רוסי, אני צ'כי, וכו'. מי הוא יהודי? הוא זר, הוא לא מכאן. התשובה היא במושגים אתניים-לאומיים.

כמה מילים על חנוכה בהקשר: מחג שולי לחג משמעותי במאה ה-19

  • עד המאה ה-19 חנוכה היה חג שולי:

–          הוא לא מדאורייתא (מהתורה)

–          אין בו איסור מלאכה, כמו החגים היהודיים החשובים.

–          משחקים בסביבון משחקי מזל, עושים קצת צחוקים וכו'. החגים העיקריים זה 3 הרגלים, יום כיפור.

  • במאה ה-19 החג מקבל משמעויות אחרות:

–          חג יותר נח (לא עונש): אפשר לנסוע, לפתוח את החנות וכו'. אפשר לחגוג אותו בבית ולא חייבים ללכת לבית כנסת.

–          כשהחג הופך להיות לחג משפחתי הוא מקבל משמעות חדשה: גם נעשה נס לאבותינו, אבל אנחנו התקוממנו נגד אנטיוכוס הרשע שרצה לכפות עלינו דת אחרת => זה המרד הראשון שלנו.

–          החג הפך להיות בשביל היהודי המודרני סיפור מאוד משמעותי: אנחנו נלחמנו ראשונים ב163 לפנה"ס על חירות לאומית ודתית שלנו נגד המתייוונים.

  • כמובן שבבניית האתוס הלאומי: חנוכה עוד יותר צבר תאוצה.

המעמד של סמל מגן דוד:

  • אכן, סמל מגן דוד המלך. בפועל, סמל קבלי מוכר: יש לקבלה שליחויות אסלאמיות (חתם דוד) ונוצריות. היה סמל שולי ביותר ביהדות.
  • גור אריה יהודה והמנורה היו סמלים יהודיים הרבה יותר משמעותיים.
  • כשבנו את בתי הכנסת במאה ה-19: בנו בבתי כנסת בסגנון שונה מהגויים, וכשחיפשו סמל שאפשר לשים אותו בחזית: חשבו על מגן הדוד (אריה זה לא טוב כי הוא נפוץ באירופה, מחפשים סמל מופשט עם שלמות). במאה ה-19 זה הסמל המובהק של היהודים
  • רק כשהוא הפך לסמל יהודי, כל שאר הגויים הורידו אותו.

שורה תחתונה:

  • אם אתה רוצה לבין למה הציונות צמחה דווקא במאה ה-19, ההסבר חייב להיות בתנאים המשתנים של המאה ה-19. שהובילו לחלק מהיהודים להתחיל במשהו שונה.
  • כיצד המהפכה הצרפתית, עידן הנאורות וכו', יצרו שינויים בתודעה העצמית של היהודים שחיו בחברה האירופאית שהושפעה מהרעיון.

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: