מחדלי מלחמת יום כיפור
- · על פי דו"ח ועדת אגרנט המחדל של מלחמת יום כיפור מתייחס ל3 מרכיבים:
– ההתרעה על מלחמת יום כיפור: דו"ח ועדת אגרנט הטיל את האשמה על המודיעין שלא חזה את המלחמה, חלקית על הצמרת.
– ההכנות למלחמת יום כיפור: צה"ל התכונן למלחמה מאוד ניידת ולא ליכולות של האויב (לא חשבו על זה שיהיה נ"מ סורי, חוסר בציוד וכד').
– התנהלות המלחמה: מלחמות הגנרלים, מאבקי כוחות בפיקוד דרום וצפון.
- · קונספציה:
– האופן שבו ישראל תפסה את המלחמה. את האויב. את המסרים שחוסיין ניסה להעביר. הקונספציה הובילה למחדל המודיעיני.
– הקונספציה על הכוחניות הבלתי מובסת של המלחמה. היא הובילה לחתירה למגע.
- הציבור האשים את גולדה, למרות תפקודה הטוב בזמן מלחמת יום כיפור, ולמרות שהדרג הצבאי עשה את רב הטעויות.
- אנשי הצבא שהואשמו בקונספציה, היו גם הם ממפלגתה של גולדה.
- מבחינה צבאית: ההישג הצבאי של יום כיפור גדול מההישג של ששת הימים.
תנועת מחאה גורפת בכל הארץ – ד"ש:
- הבחירות בדצמבר 73: המערך מקבל 51 מנדטים.
- במקביל מתחיל גל מחאה אדיר, בין השאר בראשות, מרדכי אשכנזי.
- מחאה מתחילה להתגבש: מחאה בעד דמוקרטיזציה, מחאה נגד הערכים הישנים, מחאה נגד המלחמה.
- · ב-1976 שינוי + התנועה הדמוקרטית מתאחדות לד"ש:
– מיואשי תנועת העבודה: מאיר עמית, עוזבים לכח החדש.
– המרכז החופשי – אנשים שלא הסתדרו עם בגין ופרשו מהליכוד: שמואל תמיר, השפוט בדימוס בנימין הלוי, עקיבא נוף, אסף יגורי (שיהיה השבוי הישראלי של המצרים)
– אנשי שינוי: אמנון רובינשטיין, ותומכי שינוי בשיטת המשטר הישראלי
– אנשי הון שמחאו נגד ההסתדרות: סטף וורטהיימר, איש הביטוח אליהו וכו'.
– עודד: אנשי עיירות פיתוח ומזרחים. הונהגו ע"י מורדכי אלגרבלי.
– דרוזים.
- בראש הרשימה עמד יגאל ידין, שהיה אחד מחברי ועדת אגרנט. אנשי הועדה, השפיעו על המחאה החברתית בישראל בעקבות מלחמת ששת הימים.
- ב-77 ד"ש קיבלו 15 קולות. הרשימה כולה הייתה מאוד אשכנזית, צפון ת"א, מעמד בינוני ומעלה שהחליט למרוד.
- מרגע הבחירות וההצלחה, התחילו להתפרק.
- ד"ש היא המפלגה הראשונה בתולדות מדינת ישראל שהולידה שיטת פריימריז: היה כשלון נורא. רשימה בלתי מאוזנת ומאוד בעייתית.
