- 1. שפה וחשיבה: האם שפה קובעת את החשיבה? קשרי הגומלין שבין מילים למושגים;
3.1. מילים וקונספטים:
נניח ששפה משפיעה על מחשבה לא ע"י יצירת פורמט חדש בשביל חישוב שכלי וזיכרון אלא ע"י יצירת קונספטים חדשים.
קונספטים אלו מופיעים דרך חשיפה למילים. לפי הטענה החזקה ביותר של טענה זו- ילדים מתחילים ללא שום קונספט שלמבוגרים 'המשתמשים בשפה' יש. ולכן זה אינו נכון לומר שילדים קודם יודעים מה זו נעל ואח"כ לומדים את המילה המגדירה זו. במקום- ע"י שמיעת המילה נעל, הם לומדים להכיר נעליים.
מאחר והלקסיקון של שפות שונה זה מזה ניתן להסיק שדוברים של שפות שונות יגיעו להחזיק בקונספטים שונים.
אך עד כמה ההצעה הזו עקבית ?
הביאו בחשבון דוגמה פשוטה :
שאלה: איך אנשים יכולים לחשוב על 'זמן' ?
תשובה: כי לומדים את שפת הזמן – ע"י מילים כמו 'היה' ו- 'אתמול'
התשובה הזו מעלה שאלה נוספת : איך אנו לומדים מילים אלו? ישנן כמה הצעות לתשובה:
חשיפה למילים יכולה להביא לעליית קונספטים שבעבר לא היו מוצגים . דוגמה- נניח ומישהו מציג מולך 50 חפצים בצבעים ומרקמים שונים, אותו אדם הצביע על כל החפצים האדומים והרכים וקרא להם "doops' זה יכול לגרום לך לראות את האובייקטים האדומים ורכים ככאלו שנופלים לתוך קטגוריה מובחנת. יצירת הקטגוריה עלולה להשפיע על איך אתה מנמק סטים אחרים של אובייקטים שאתה נתקל בהם אפילו בקונספטים שאין להם שום קשר לתקשורת. בהקשר זה- שפה יכולה להניע את היווצרותו של קונספט ע"י הסבת תשומת לבו של אדם למכנה משותף של תכונות של ישויות שונות ומגוונות.
אך יש חשד, שכאשר פסיכולוגים מעלים טענות לגבי השפעת השפה הם חושבים על תהליך יותר דרמטי. ילד עלול להתחיל עם גרעין קוגניטיבי למושג של הזמן.אח"כ השפה עלולה להעצים את הגרעין הזה לתפיסה יותר מורכבת למושג הזמן. בתורו, אותו מבנה קוגניטיבי חדש עלול להפוך ליציב וליצור במה לצמיחה נוספת ושכלול על ידי השפה וכן הלאה.
כותבי המאמר מדגישים את ההבדל בין הטענה ששפה השפיעה על שינוי במערכת ההנחות בגלל מבנה בלשני (לדוגמה המילים הספציפיות שיש לשפה) לבין הטענה הטריוויאלית לפיה שפה השפיעה על שינוי תיאוריה בגלל המידע שהיא מעבירה.
יש הבדל גדול בין לטעון שמערכת ההנחות המתפתחות של ילדים לגבי העולם החברתי מעוצב על ידי החלוקה הלקסיקלית הספציפית ששפתם עושה לעומת לטעון שמערכת ההנחות המתפתחת של ילדים לגבי העולם החברתי מעוצבת ע"י מה שהם שומעים מהסביבה.
דוגמה: מחקר על ידי Gelman & Markman ב-1986
נאמר לילדים כי ברונטוזאורוס – מתואר כ'דינוזאור' הוא בעל מאפיין אחד- בעל דם קר. ואילו לקרנף יש מאפיין אחר – בעל דם חם. אח"כ הם נשאלו האם לטריסיראטופ אשר גם מתואר כ'דינוזאור' יש דם חם או קר. רובם נטו לומר שהוא בעל דם קר. למרות שהוא נראה יותר כמו קרנף.
באופן כללי הממצאים מראים כי מילים יכולים לעצב קטגוריה שיפוטית. אבל רק כאשר יש הוכחה עצמאית ובלתי תלויה שהעצמים אשר מקבלים את אותו השם אכן שייכים לאותה קטגוריה . שפה רלוונטית להיווצרות קונספט, אך היא אינה מספיקה על מנת ליצור את הקונספט.
אין להישען על מילים יותר מידי כאשר יוצרים קונספטים חדשים, ואכן ילדים נזהרים לא להניח אוטומטית כי אם לשני אובייקטים יש את אותו השם אז הם שייכים לאותה קטגוריה. אם ילד יניח כי אותה מילה=אותו קונספט , ייווצר לו קונספט מוזר ביותר.
אפקט פחות דרמטי של מילים נוגע לעיבוד. את האפקט ניתן לראות באנשים דו לשוניים, לדוגמה ילדים דו לשוניים – באנגלית ובוולשית.היכולת שלהם לפתור בעיות מתמטיות באנגלית יהיו הרבה יותר מהירות מאשר בוולשית וזאת מכיוון שמילות המספר הרבה יותר ארוכות בוולשית. ההנחה היא שילדים מבינים את מספר הקונספטים ואת הפעולות במידה פחות או יותר שווה. אך החישוב בפועל מקושר לשפה ולמאפיינים שלה .
מסקנות
שפה בהחלט משפיעה על המחשבה, זוהי הסיבה שבגללה בכלל משתמשים בשפה. אך האם לשפה יש השפעה דרמטית על מחשבה בדרכים אחרות מאשר דרך תקשורת ? סביר להניח שלא.
לעיתים עולה ההנחה כי השפה שאנו לומדים מאפשרת לנו לבצע הפשטה של מסקנות ומאפשרת לחלק את העולם החיצוני לקטגוריות נבדלות.
האם לשפה יש השפעה קטנה על מחשבה בדרך אחרת מאשר תקשורת? יכול להיות. נבחנו תחומים שונים בהם לשפה היה איזושהי השפעה. נראה כי לשפה אכן יש חלק בדרך בה אנו חושבים מעבר לתפקידה במידע התקשורתי.
שפה היא מאוד כמו ראייה. שניהם מצוינים להעביר מידע, לאנשים עיוורים קשה יותר לקלוט אספקטים שונים של התרבות האנושית מאשר אנשים רואים, מאחר וחסר להם גישה לספרים, דיאגראמות מפות וטלוויזיה. אך אין זה אומר שהראייה הופכת אדם ליותר חכם. שפה יכולה להיות מועילה באותה דרך שראייה מועילה. זהו כלי להבעה ולאחסון רעיונות.
למה אם כך, הרעיון של שינויים דרמטיים של השפה על המחשבה כה מתנגד להכחדה? הכותבים חושבים שיש לכך 2 סיבות :
ראשית, לבני האדם יש מיומנות מיוחדת עם שפות , שפה היא החשובה ביותר מכל היכולות שלנו אשר שונה משאר החיות. אך אין אנו יודעים אם זהו ההבדל הגדול בינינו לבין זנים אחרים. בנוסף, אפילו אם נסכים כי השפה היא ההבדל הגדול זה בשום אופן לא יוביל לדעה כי זה מה שיצר את ההבדלים האחרים.
שנית, שפות שונות בצורה משמעותית אחת מהשנייה, דובר אנגלית שישמע סינית – יראה בה כרעש לא מוכר. מה שיכול להוביל לרושם כי יש גם הבדלים קוגניטיביים גם כן.
אך על פי כותבי המאמר, האינטונאציה הזו אינה נכונה : שפות אינן נבדלות אחת מהשנייה כל כך כמו שאנשים מניחים. בנוסף, העובדה שאנשים דוברים שפות שונות שייכים לתרבויות אחרות לא אומר כי לשפה יש השפעה נחרצת על מחשבה. לכן, למרות שיש רושם חזק ששפה שאדם מדבר חייבת להשפיע על איך הוא חושב, כותבי המאמר חושבים כי הרושם הזה יותר מפתה מאשר מחכים.
