הוקט – מקור השפה
מקורה של השפה עניין פילוסופים ובלשנים כבר מהמאה ה-19.
היו שתי השערות שהתבררו כלא נכונות:
- הבלשנים האירופאים חשבו שאם יחקרו שפות ממקומות שונים בעולם יגלו שפות פרימיטיביות שנמצאות בתחילת התפתחותן וכך יגלו את מקורה של השפה. כשעשו זאת גילו שלכל אוכלוסייה יש שפה יעילה ומפותחת ללא הבדל מהשפות האירופאיות.
- הבשלנים ראו דמיון בין שפות שונות וחשבו שמתוך השוואה בניהן יוכלו לגלות את המקור שלהן. כך נוצרו שפות הפרוטו. אך הבלשנים האלו הניחו כי השפה קיימת רק זמן קצר יחסית ולא לקחו בחשבון ששפות קיימות כבר אלפי שנים. לכן לא הצליחו להגיע לשפה הראשונה.
המחקר הבלשני הופנה לשאלה איך השפה פועלת. עם התפתחות של נושאי מחקר אחרים כמו זאולוגיה ואנטרופולוגיה עלה רעיון להשוות את השפה האנושית לשפת בע"ח. ידוע שהאדם התפתח מהקוף- אולי גם השפות האנושיות התפתחו משפות הקופים ?
ישנן 13 תכונות שקיימות בכל שפה אנושית. לעיתים תכונות אלה נראות ברורות מאליהן וחסרות חשיבות אך כשמשווים שפות אנושיות לשפות של בע"ח הן מהותיות. (לדוגמא- שפות אנושיות מבוססות על דיבור ושמיעה- ערוץ קולי, יש שפות בע"ח המבוססות על הערוץ החזותי.)
-ההבדל בין שפת הדבורים לשפת אדם-
- תקופת למידה – אדם צריך תקופת למידה בשביל להשתמש בשפה. דבורים לא
- לימוד שפות נוספות– לאדם יש אפשרות כזו. לדבורים אין. למרות שיש כמה זנים של דבורים, ולכל זן שפה שונה, הדבורים אינן יכולות ללמוד "דיאלקט" אחר של שפתן.
סימני הוקט לשפה (אדום – נמצא גם בשפת הדבורים)
- זמניות הסימן– הסימן "נשלח" לעולם ונעלם מהר.
- ניתן לפנות לאדם גם אם הוא לא מסתכל. כל אדם מבין את השפה ושומע אותה גם באופן לא רצוני.
- המסר מסמן מי הוא הדובר.
- יש אפשרות לחילופי תפקידים- דובר ונמען יכולים להתחלף.
- היזון חוזר – גם הדובר שומע את עצמו ולא רק הנמען.
- הסימן הלשוני אינו תוצאת לוואי אלא פעילות מודעת המכוונת להעברת מסר (שלא כמו אצל הכלבים).
- סמנטיות – יש משמעות קבועה לסימנים.
- שרירותיות הסימן- הסימן הלשוני לא קשור בהכרח למסומן.
- קידוד דיגיטאלי – כל סימן שונה מסימן אחר. בין שני סימנים אין סימן ביניים.
- זמן ומקום – המסר יכול לספר על דברים רחוקים ועל אירועים שהתרחשו בזמנים שונים. ניתן לדבר על כל מקום ועל כל זמן.
- מערכת פתוחה – אין מגבלה על מספר המסרים.
- למידה – השפה משלבת יכולות גנטיות.
- דואליות – מילה או מורפמה תמיד בנויות מיחידות קטנות חסרות משמעות. מספר היחידות האלו הוא קטן וכך אפשר להבחין בין מילים. (פר, צוף, פרצוף)
חשוב לזכור שתכונות אלו אינן עצמאיות, הן תלויות \ נובעות אחת מהשניה.
עדיין לא ברור איך שפות אנושיות התפתחו משפת הקופים. לשתי השפות יש תכונות משותפות אך לשפות האנושיות יש מספר קריטריונים שלא קיימים בשפות בע"ח.
אחד הדברים שקיימים בשפה האנושית הוא "ערבוב" (blending) בין מילים. (shut \ yell => shell) זה קורה לפעמים מבלבול ולפעמים בעקבות כך שאדם אומר מילה שלא אמר בעבר. רוב הדברים שאדם אומר הם ביטויים ששמע בעבר. בנוסף יש לאדם יכולת לצור צירופים חדשים, לערבב בין ביטויים ששמע בעבר. יכולת זו מאוד חשובה ברכישת השפה. קופים נכשלים במשימה זו. לקופים אכן יש מערכת סימנים להעברת מסרים אך מספר המסרים מוגבל. אולי מקור השפה האנושית הוא בערבוב בין המסרים האלו, כך נוצרו משמעויות חדשות ומילים חדשות. כמובן שתהליך זה היה ארוך והתמשך אלפי שנים מפני שרק לבני האדם יש את היכולת להבין צירופים חדשים. ברגע שהיכולת הזו באה ליידי ביטוי היה תהליך מהיר יחסית של התפתחות מערכת תקשורתית יעילה. כחלק מהתהליך התפתחו גם תפיסות של זמן (עתיד ועבר), ובנוסף הילדים הצליחו ללמוד את מערכת הסימנים הזו.
התפתחות של מערכת תקשורתית כזו מעידה גם על התפתחותו של המוח.
