אינטואיציוניזם
ריאליזם, פשטות ואל טבעיות
האינטואיציוניזם של מור (Moore) מתבטא בזיהוי תכונה מוסרית אובייקטיבית שקיימת. הגישה הזאת אומרת שהטוב הוא תכונה אמיתית של הדבר עצמו, ולא השלכה, וזו תפיסה ריאליסטית, תכונה ממשית של הדבר. למשל התכונה טעים היא לא תכונה ריאליסטית, התפוח טעים לחך שלי, קשור לאופן ההשפעה של הדבר עליי. אם לא היו קיימים בני אדם בעולם אי אפשר היה לומר על תפוח שהוא טעים או לא כי לא היה מי שיטעם. לעומת זאת, על פי הריאליסטים, הלוח יישאר ירוק גם אם לא יהיו בני אדם. אותו דבר גם לגבי הטוב, מור גורס שזו תכונה ריאלית של האדם.
המושג שהטוב הוא פשוט, אומרת שהוא בלתי ניתן להגדרה, מה שניתן להגדרה ניתן להגדרה במונחים שמגדירים אותו. משולש הוא מושג לא פשוט, קו סגור בעל שלוש צלעות שסכום זוויותיו 180 מעלות. יש כמה חלקים המרכיבים מושג זה. טוב, לדעת מור, הוא מושג פשוט שלא ניתן לפרק לגורמים ולכן בלתי ניתן להגדרה. התכונה השלישית המעניינת על פי מור, "נון-נטורליות" אל טבעי (יותר עברית ופחות מכוערת) המושג טוב הוא מושג לא טבעי. השילוב של ריאליזם, פשטות ולא טבעיות הוא שילוב קשה. אם אכן זה מבנה המושג טוב, אז השאלה היא איך אנחנו מכירים אותו. התשובה היא אינטואיציה. מושג האינטואיציה אצל מור הוא מושג קשה בעל מסורת פילוסופית עתיקה יותר. אינטואיציה היא לא חוש שישי מסוים, בעל יכולות אינטליגנציה רגשית עמוקה שעוזרת להבנה. הוא מתכוון לתפישה שכלית ישירה של האובייקט, התכונה הפשוטה של הטוב. זאת יומרה די גדולה לייחס לבני האדם אינטואיציה כזאת. אך מור חושב שאין הבדל בין לראות את העץ כירוק לבין לראות משהו כטוב. אינטואיציה היא תפישה בלתי אמצעית. בניגוד להכרה או לידיעה של תהליכים המתווכים על ידי מושגים ועקרונות שכליים, לדוגמא בלוגיקה. לעומת זאת כשרואים ירוק, תופשים זאת באופן בלתי אמצעי. מור אומר שלא צריך תיאוריה של הטוב כדי להסיק שמישהו הוא טוב. מי שהתפתח בצורה חושית ושכלית רגילה ידע לייחס את התכונה טוב לאותו אובייקט שצריך לייחס לו טוב. נשאלת השאלה האם המחלוקת הכרונית שיש בענייני מוסר, היא תכונה שלא ניתן לקבוע או שלפי מה שמור אומר זו תכונה שמקורה באינטונאציה והבעיה היא בבעיות בדרך של האדם, בהטיות שיש בגלל אגואיזם, נרקיסיזם, חינוך, שגורמים להסתות באינטואיציה. יכול להיות שיש רק מעטים שרואים את האמת המוסרית באינטואיציה.
אינטואיציוניזם
