סיכום: הדוד פרץ ממריא\ יעקב שבתאי

1.       יעקב שבתאי, "הדוד פרץ ממריא" מתוך שבתאי, הדוד פרץ ממריא.

הסיפור המובא לפנינו מתרחש בשנות ה-40-30 באזור ת"א יפו. הדוד פרץ הינו קומוניסט הדוק שמקדיש את חייו למען אידיאלים אלו. הוא מזניח את אשתו יונה על רקע זה. אשתו יונה והסבתא, מתפקדות כדמויות המייצגת בעיני פרץ ובעיני הקורא את עמדות אמצע הדרך שלא רודפות אחר אידיאלים, אלא חיות את חיי היומיום. אל מול זה, נמצא דמותה של גאולה שהינה הופכת למאהבת הקפריזית של הדוד פרץ, שמעמידה את עולמו בסימן שאלה. היא הינה צעירה ממנו- חסרת אידיאלים, בעלת נטיות אובדניות וחסרת יציבות. הרומן שלהם שנקטע בעקבות הסתלקותה לווינה, ממוטטת את עולמו של פרץ, שהיה מוכן לזנוח את אשתו ואת האידיאלים הקומוניסטיים שהנהיגו אותו לשינוי העולם (במשך 14 שנה)- למען גאולה. האפיזודה נגמרת בכך שפרץ עולה על גג צריפו וחוזר על המנטרה "אני ממריא אני ממריא". יונה שנואשת מניסיונות להגיע אליו ולדבר איתו, מוותרת עליהם ומקנטרת אותו חזרה: "תמריא תמריא". למרות שהיא מתחרטת על כך, היא אינה מנסה למנוע ממנו את קפיצתו אל מותו מגג הצריף.

הסיפור הדוד פרץ ממריא, מעמיד בסימן שאלה את היכולת ואת עצם הצורך לחיות על פי עקרונות ואידיאלים. אפיון הדמויות וקורותיהם, משקף את ניסיונו של הגיבור, פרץ, לחיות לפי עקרונות – התורה הקומוניסטית – באופן אבסולוטי, ולתת משמעות אחת לחיים. רומן שנרקם בינו לבין גאולה, דמות המנוגדת לו, במובן זה שהיא חיה חיים נעדרי כל פשר, מטלטל את חייו, ומביא אותו לידי הבנה שהחיים עצמם – החיים הממשיים של לקיחת החלטות וביצוע פעולות – בלתי אפשרי לחיותם רק על פי אידיאלים. בצר לו הוא מנסה לחזור אל חייו הקודמים, האידיאליסטים, ובסופו של דבר, תוך שכנוע עצמי שחייו אינם ריקים מתוכן ממשי, הוא קופץ אל מותו.

הצגת הדמויות והסמלים אותן הן מייצגות: הדוד פרץ רוצה לגאול את העולם. זה רצונו, ועל פיו הוא מתנהל. יש לו עקרונות ברורים שעל פיהם הוא רוצה לחיות. פרץ הוא עקשן, קשה "שאין הוא מסוגל לכבוש את יצרו" כשמדובר בויכוחים אידיאולוגים. כלל שמתקדם הסיפור, כך מתבהר שעקרונות אלה מובילים אותו למבוי סתום: "הוא נעשה קשוי וקודר", חסר ילדים וחסר אהבה אמיתית לאשתו יונה, ש"הייתה מעוררת בו טינה מחלחלת". לאחר ארבע עשרה שנים שהוא מנסה לשנות את העולם ללא הועיל, הוא פוגש בגאולה אפטר. פגישה זו, מכניסה אותו לטלטלה.

גאולה מתאפיינת בקפריזות, חוסר יציבות ובמצבי רוח משתנים תדיר. כבר בתחילת תיאור דמותה מסופר לקורא שהיא עברה בין ארבע עבודות שונות תוך פרק זמן קצר. באותה פתאומיות נפרדה מבעלה דויד רויזמן כעבור ארבע שנים. היא מפרה את שלוות חייו של הדוד פרץ ומנווטת באופן אבסולוטי את יחסיהם. לעומת גאולה, הדודה יונה היא נוחה, יציבה ושקטה. תמיד היא בהיחבא. ביתם אשר תמיד מלא צללים וצלליות, מציג את הימצאותה מאחורי הדוד פרץ.

מוטיב מרכזי הנמשך לאורך הסיפור הם הניגודים והקיצוניות בהם פועלות הדמויות. ביטוי מרכזי לניגודים אלה עולה דרך הניגוד שבין אור וחושך, אור וצל. סביבת ההתרחשות היא תמיד מוארת, חשוכה או מוצללת. ניגודים אלה באים לדעתי להבליט את מצבו של הדוד פרץ – איש העקרונות, החווה את אווירה המטלטל של גאולה – המשוחררת מכל דאגה.

חוסר ההתאמה בין פרץ לגאולה ברור יותר, על בסיס היותו קומוניסט המחפש לתקן את עוולות העולם, והיא "נוצרייה" המחכה לגאולה שלאחר מותה (במובן של המתנה לחיים הטובים שלאחר המוות). הוא חי בעולם הזה ומבקש לפעול על פי עקרונות בהם הוא מאמין על מנת להשיג גאולה, בעוד שחייה נטולים כל עקרון מנחה, שכן גאולתה תתרחש בעולם הבא.

פרץ מגלה עד כמה הקורבן שהוא הקריב לא היה כלל "מרומם רוח". חייו לאור הקומוניזם, ניסיונו לגאול את העולם, מתגלים כחיים עקרים, שלא היה בהם ממש ואשר מנעו לא רק ממנו, אלא גם מאשתו מימוש עצמי בפועל. עם זאת, גם חיים נעדרי כל עקרון אין הוא יכול לחיות, יחסיו עם גאולה מלווים כל העת בתחושות פנימיות של התנגדות למעשיה ולרצונותיה. אין הוא מסוגל להיפרד מיונה שכן יהא בכך משום הודאה בטעות שבדבקות בערכיו ובעקרונותיו.

לסיכום, הדוד פרץ מייצג ניסיון לחיות חיים של עקרונות ואידיאלים גדולים, אשר לא יכולים למלא בתוכן ממשי את חיי היום-יום, ומביאים אותו בסופו של דבר למותו.

ערכים בתרבות הישראלית – סיכום קורס

חמש שאלות לזיהוי חרטטנים

חמישה כללי אצבע שיעזרו להם לזהות חרטא כשאתם פוגשים אותה ולהתמודד עם טענות ומידע שמוצג בפנינו. המדריך להמנעות מחרטטנים

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: