אחד הנושאים המרכזיים בספר "התפסן בשדה השיפון" מאת ג'. ד. סלינג'ר הוא המתח בין הילדות לבגרות, כפי שהוא משתקף דרך עיניו של הולדן קולפילד. לאורך הספר, הולדן נאבק בניסיון ליישב את הפער בין העולמות האלה, כשהוא מצוי בשלב המעבר הקריטי שבין נעורים לעולם המבוגרים. המאבק הפנימי הזה הוא מהותי עבור דמותו של הולדן והוא זה שמניע את עלילת הספר קדימה.
הולדן, נער בן 16, רואה את הילדות כתקופה תמימה וטהורה. הוא מוקסם מתמימותם של ילדים, ומנסה להיאחז בתחושות שהילדות מביאה איתה – כנות, טוהר, והיעדר ציניות. לאורך הספר, מתבלט הרצון של הולדן להגן על הילדים מפני מה שהוא תופס כעולם בוגר, מלא שקרים והעמדות פנים. אחד הסמלים המרכזיים שמדגישים את הרצון הזה הוא התיאור המפורסם של התפסן בשדה השיפון. הולדן מדמיין את עצמו כמי שתפקידו "לתפוס" ילדים שמתרוצצים בשדה רחב, ולהציל אותם מנפילה לתהום, המייצגת עבורו את נפילתם לעולם המבוגרים.
הרצון להישאר מחובר לעולם הילדות מתבטא גם דרך הקשר שלו עם אחותו הצעירה, פיבי. עבור הולדן, פיבי מייצגת את התמימות והטהרה שהוא מבקש להגן עליהן. בכל פעם שהוא מרגיש אבוד, המחשבה על פיבי מעניקה לו מידה של נחת ושלווה. במובנים רבים, הולדן רואה את עצמו כ"שומר" שלה – תפקיד שמאפשר לו להימנע מלהתמודד עם העולם המבוגרים באופן ישיר. דמותה של פיבי מהווה עבורו חיבור לעולם שבו הכל נראה פשוט יותר ואמיתי יותר.
מצד שני, הולדן מסתייג ואף מתנגד לרעיון של בגרות. הוא רואה את עולם המבוגרים כמלא בצביעות, העמדות פנים ומסכות. אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא סלידתו מהתנהלותם של אנשים מבוגרים מסביבו – המורים, הורי חבריו, אנשי עסקים ואפילו בני גילו שמתנהגים "כמו מבוגרים". עבור הולדן, התבגרות משמעה לאבד את התמימות ולהפוך לשותף במערכת חברתית צבועה ומלאת תככים. זהו עולם שבו אנשים מחפים על רגשותיהם האמיתיים ומעמידים פנים, דבר שהולדן מתקשה מאוד לקבל.
אך חשוב להדגיש שהקונפליקט של הולדן עם הבגרות אינו נובע אך ורק מתחושת דחייה; הוא גם מבטא חרדה עמוקה. הולדן מפחד מהשינויים שהבגרות תביא איתה, לא רק מבחינת החברה שסביבו אלא גם מבחינת השינוי העצמי שהוא חווה. הוא רואה בבגרות אובדן של זהות ושל אותנטיות, מה שמוביל אותו לנסות בכל כוחו לשמור על מרחק מהמעבר הבלתי נמנע הזה.
הספר מציג את המאבק הפנימי הזה כחלק טבעי בתהליך ההתבגרות, אך אצל הולדן הוא הופך למורכב יותר עקב האירועים האישיים והטראומות שעבר, כמו אובדן אחיו הקטן, אלו. מותו של אלו מסמל עבור הולדן את אובדן התמימות האולטימטיבי, אירוע שממשיך לרדוף אותו ומעמיק את חרדתו מפני העולם המבוגרים.
בסופו של דבר, המתח בין הילדות לבגרות הוא אחד המרכיבים המהותיים ביותר בדמותו של הולדן קולפילד וב"התפסן בשדה השיפון" בכלל, ובאמצעותו מציג סלינג'ר את החוויה של המאבק הפנימי בתהליך ההתבגרות. הולדן מנסה להיאחז בעברו ולהימנע מהעתיד, אבל בסופו של דבר הוא לא מצליח להימלט מהשינויים הבלתי נמנעים שמגיעים עם הזמן.
