בראשית י"ב מספר את ראשית מסעו של אברהם. הפרק מתחיל בקריאה של ה' לאברם, המורה לו לעזוב את ארצו, את משפחתו ואת בית אביו וללכת לארץ שה' יראה לו. אלוהים מבטיח להפוך את אברם לעם גדול, לברך אותו ולהגדיל את שמו.
אברם מציית לצו ה' ויוצא למסע לארץ כנען עם אשתו שרי ואחיינו לוט. כשהם מגיעים לכנען, אלוהים מופיע שוב לאברם ומבטיח לתת את הארץ הזו לצאצאיו. אברם בונה מזבח לאלוהים וממשיך במסעו לנגב.
הפרק קובע את הברית בין אלוהים לאברהם, שתמלא תפקיד מכריע בעיצוב גורלו של העם היהודי. הוא גם מכין את הבמה להמשך סיפור אברהם, תוך שימת דגש על אמונתו של אברהם והציות לקריאת אלוהים, ומסעו אל הלא נודע. בסיכום, בראשית י"ב משמש כפרק יסוד בתנ"ך, מכין את הבמה לסיפור יחסיו של אלוהים עם האנושות ומבסס את אברהם כדמות מרכזית בנרטיב המקראי. הקריאה של ה' לאברהם בפתח בראשית י"ב מתחילה את הברית בינו לבין אברהם, שתמלא תפקיד מכריע בעיצוב גורלו של העם היהודי. הציות של אברהם לקריאת ה' ואמונתו בהבטחותיו של אלוהים משמשים מודל לדורות הבאים של מאמינים. בנוסף, הנושא של להשאיר מאחור את חייו הישנים ולצאת אל הלא נודע, לבטוח בהדרכתו ובספקו של אלוהים, הוא מוטיב חוזר בתנ"ך, ופרק זה משמש דוגמה פרדיגמטית למסע אמונה כזה.