מספר מנחם מנדל שטיינהארט על מלך שאחד משריו מרד בו ביקש לנקום בשר בצורה שתגרום לו להתחרט על מה שעשה. מה עושה המלך? הוא מרום את השר לדרגה הגבוהה ביותר והשר נבוך מאוד על כך שהוא מרד במלך וכבר אינו יכול להמשיך להתנגד לו. והבושה הזו על שמרד במלך הפכה לו לגרועה יותר מכל עונש בעולם והוא כל הזמן חשב לעצמו: "איך אוכל להרים את ראשי אחרי שמרדתי כנגד מלך כה טוב שהוא חנון וסולח ומוחל על כבודו ושקידם אותי לעמדה גבוהה יותר מזו שהייתה לי קודם?". בבושתו הגדולה לוקח בסופו השר את חייו שלו מתוך כבוד למלך, משום שהעדיף את מותו על חייו.
(מבוסס על דברי מנחם, ואתחנן)
