סיכום : פרק 4 – האגו ומנגנוני ההגנה שלו (The ego and it's defenses) מתוך: Goldstein, E. G. (1995). Ego psychology and social work practice.
הקונספט של הגנות נעוצה בשורשי הפסיכולוגיה הפסיכואנליטית. למרות שהיא בעיקר מגיעה מתוך התיאוריה של פרויד ובהמשך של אנה פרויד. כמו שלמדנו הגנות הם חלק מפונקציות האגו. מטרת הפרק הוא לתאר מהם הגנות ואיזה סוגי הגנות קיימים.
הקונספט של הגנות:
- חרדות ועכבות: פרויד מציע כי עכבות וחרדות הם הגנות שעולות על מנת לפשר בין הרצונות האישיים לבין לאיסורים של הסופר אגו. כאשר יש התנגשות בין האיד לסופר אגו החרדה עולה. הגנות הם חלק מהמכניזם של האגו שמטרתו להגן מפני חרדות משאירים את דברים מתחת למודע.
- הגנות פועלות באופן לא מודע.
- כל בני האדם משתמשים בהגנות. אבל הם באים לידי ביטוי באופן שונה בין בני אדם. אנשים שמתפקדים טוב יותר (better- functioning), משתמשים פחות בהגנות נוקשות ובאופן פחות תדיר.
- כל ההגנות משנות את המציאות במידה מסוימת לפעמים הם יעלים משום שהם מאפשרים לאדם להתנהג בצורה אופטימלית ללא חרדה אך עיתים הם לא חיובים זאת כאשר
- הם מונעים מהאדם לקבל סיפוק
- כאשר ההגנה אינה מכילה את החרדה והאדם הופך להיות לא מאורגן
- מציאות מעוותת עד כדי כך שתפקוד האגו כושל.
לדוגמה: אישה שבעלה נמצא אחרי התקף לב יכולה להשתמש בהגנה של הכחשה כדי לתפקד בצורה רגילה ולבצע את כל ההסדרים הרפואיים לעומת זאת אם ההכחשה תיהיה בהתעלמות ממצבו הרפואי עד כדי שלא תנסה לתת לו טיפול רפואי השימוש בהכחשה יהיה לא יעיל.
- לא תמיד קל להפריד ולזהות לעיתים יש את 2 ההשפעות על אותו האדם.
- הגנות קשורות לקיבעון בהתפתחות: הפסיכולוגיה של האני והפסיכואנליזה קושרות קשר בין הגנות לבין קבעון בשלבי ההתפתחות. לדוגמה הגנות של השלכה והכחשה נתפסות קדורות לשלבים המוקדמים של ההתפתחות בעוד הגנות של דיכוי וסובליזציה שהן קשורות לגיל יותר מאוחר.
- ההגנה הן לא מכוונות:מאמצים מכוונים לשינוי הגנות יוצרים חרדה על הפרט, אדם אינו מחפש בכוונה לשמור על ההגנות. אך התנגדות משמרת הגנות אלו ויוצרת מכשול לשנות את ההתנהגות
לדוגמה: אדם מאוד ביישן רוצה להיות יותר אסרטיבי וחבורתי אך כאשר מציעים לו מפגש חברתי עם חברים חדשים הוא משנה את הנושא משום שמתחיל להרגיש חרד, שכן זה מאיים על האופי שלו ועל ההגנה.
- הורדת הגנות בזהירות: למרות שזה נשמע רצוי להפחית את ההגנות אין לעשות זאת ללא הערכה מלאה של אבחון האגו לפני התערבות טיפולית. לפעמים יש להתקרב להגנות בזהירות וכבוד משום שלפעמים האגו הוא מאוד חלש ושיהוי ההגנות עלול לגרום לריבוי שלהם, או התנהגות אנורמלית.
- מצבים חמורים כשהגנות לא מצליחות להגן:תחת מצבים חמורים של סטרס, מחלה או עייפות של ההגנות. קורה מצב שמנגנוני ההגנה לא מצליחים להגן על האדם מחרדה קשה זה יכול ליצור עיוותים בתפקוד האגו ואפילו ליצור מצב כאוטי כמו התקף פסיכוטי. לעיתים ההתנהגות יכולה להיות מאוד מכנית, שבירה, נסוגה או מתוחה. במקרים כאלה יש לנקוט באמצעים כדי לחזק או להחזיר את ההגנות כדי להוריד את הסטרס החמור.
מנגנוני הגנה לעומת מנגנוני התמודדות
מאחר והגנות פעולות מחוץ למודע הפרט אינו יכול לקבוע אותן במכוון בהתמודדות עם מצבים היוצרים חרדה. יש להבדיל בין התמודדות והגנה. לדוגמה: אם היה לי איורי מעצבן בעבודה אני אנסה לא לחשוב עליו תוך כדי שוב השסוע כאשר אני מבלה עם חברים.
קרובר מבחין בין התמודדות והגנה על ידי 6 קריטריונים:
- הגנה הינה נוקשה, כפיה בעוד התמודדות היא גמישה, תכליתית ונקבעת על ידי רצון חופשי.
- הגנות מקבלות דחיפה מהמעבר ולא יל ידיד העתיד.
- הגנות מעוותות את הסיטואציה העכשווית
- הגנות כוללים כוחות שאינם מודעים והתמודדות כוללים כוחות שהם מודעים וגם שאינן מוגעים.
- הגנות פועלות כדי להוריד רגשות שמלחיצים והם כוללים לפעמים חשיבה שאינה מציאותית
- הגנות מתבצעות בצורה אימפולסיבית ללא יכולת וויסות.
מכניזם שכיח של הגנות:
כשפרויד החל עם מושג ההגנות, הוא טבע מכניזם אחד: הדחקה. אחריו אנה פרויד דיברה על 9 הגנות: רגרסיה, הדחקה, reaction formation, בידוד, ביטול, projection, הפנמה, פנייה כנגד העצמי, והפיכה עליו היא הוסיפה את העשירי: סובלימציה. לאחר מכן יצאו גם ספרים המרחיקים על 29 הגנות ומכניזם שונים. עם זאת ברוב הספרים יש 12 הגנות מרכזיות ו26 הגנות מישניות.
הרשימה המקורית של אנה פרויד מנגנוני הגנה
- הדחקה- מנגנון מכריע מרכזי בכל ההתנהגות הנוירוטית, הדחקה נחשבת בדרך כלל להגנה מתקדמת. היא כוללת שמירה על מחשבות ורגשות לא רצויים מתוך מודעות, או מחוץ להכרה. מה שהיה מודחק פעם היה במודע (הדחקה משני) או אולי מעולם לא הגיעו המודעות (הדחקה העיקרית). הדחקה עלולה לכלול אובדן זיכרון עבור אירועים ספציפיים, במיוחד אירועים טראומטיים או כאלה הקשורים ברגשות כואבים מאוד.
- Reaction Formation– התגבשות תגובה. כמו הדחקה, התגבשות תגובה כדי לשמור על דחפים מסוימים מחוץ למודעות. אולם, ההגנה היא באמצעות החלפת הדחף בחשיבותו עם היפוכו.
לדוגמה:בעל שיש לו רגשות כועסים (בלתי רצויים) כלפי אשתו עשוי לפעול בדרך אוהבת במיוחד כאשר היא מעצבנת אותו (ברמה בלתי מודעת).
- השלכה- כאשר אדם מייחס לאחרים מחשבות ורגשות שהוא עצמו חש, אך הוא אינו מודע לכך. לדוגמה אישה המתקשה לקבל את המיניות החזקה שלה כלפי גברים עשויה לחוש כי כל הגברים מתעניינים בה רק מינית, והם תמיד מתעלמים ממנה. ההשלכה נחשבת להגנה ברמה נמוכה יותר. למרות שהיא מופיעה אצל אנשים בעלי תפקוד טוב. בהשלכה קיצונית יש עיוותים חמורים של רגשות, והתנהגות של אחרים. בכך השלכה מקטינה את היכולת לבחון את המציאות. הזיות יכולות להעלות תחזיות של רגשות פנימיים כלפי העולם החיצון.
- בידוד– קיימת הדחקה של הרגשות הקשורים לתוכן מסוים או לרעיונות, לעתים קרובות מלווה בחוויית הרגשות בסיטואציה שונה.
לדוגמה גבר צעיר אינו מסוגל להיות במגע עם רגשות עצובים כאשר מדברים על מותו של אביו, אבל הוא בוכה קשות כאשר צופה בסרט שבו דמות סמכותית ממין זכר מתה. לעומת זאת, אישה צעירה עשויה להיתקל ברגשות חזקים בדיבור על ילדותה, אך אינה מסוגלת לחבר את רגשותיה לכל מחשבות שיש לה.
- ביטול Undoing–הגנה זו נקראה "מחיקת פסיכולוגית" בכך שהיא מבטלת או מבטלת באופן סמלי פעולה, מחשבה או הרגשה לא מקובלים או אשמים. ביטול לוקח masy צורות שונות.
לדוגמה,אדם שמצא את עצמו נמשך מבחינה מינית לסוד שלו יכול לקנות את אשתו מתנה יקרה. ילד בגיל בית הספר שלקח כסף מתיק של אמו עשוי להתנדב ללכת לחנות או לעשות סידורים אחרים בשבילה. מפקח רשאי להציע לעובד יום חופש לאחר שלא ימליץ עליה על קידום מכירות. סוגים מסוימים של הודאה, גמול וכפרה עשויים לבטל מנגנונים.
- רגרסיה (נסיגה)-רגרסיה כוללת חזרה לשלב בשלב מוקדם יותר של רמת תפקוד, או סוג של התנהגות בכדי למנוע את החרדות של ההווה.
לדוגמה ילדים שעברו להשתמש באסלה בשירותים עשויים לאבד את השליטה בשלפוחית השתן לאחר לידתו של אח, שהפך להיות מרכז תשומת הלב.
דוגמה נוספת:אישה שחבר שלה עזב אותה עשויה להיות "נדבקת" ותלותית או עוסקת בפנטזיות על חבר קודם. טיבה של הרגרסיה מתבצע לעתים קרובות על ידי נקודות קיבוע במהלך ההתפתחות, כלומר, במקומות שבהם האדם קיבל יותר מדי או סיפוק קטן מדי.
- Introjectionאינטרויקציה – זוהי הגנה מורכבת למדי. היא גורמת לקיחת אדם אחר אל העצמי. מבחינה פסיכולוגית, כדי להימנע מביטוי ישיר של רגשות חזקים כגון אהבה ושנאה. כאשר האובייקט (האדם) יש רגשות עזים, הרגשות מנוסים אל העצמי, אשר עכשיו הפך להיות קשור או תת-אובייקט עבור האדם, ובכך להגן עליו. אינטרויקציהנצפתה פעמים רבות בתגובות דיכאוניות רבות, ברגשות עוינים או שליליים אלה כלפי אובייקט חיצוני אשר הם בעצם מופנים אל העצמי. לעתים קרובות זה קורה כאשר יש אכזבה גדולה או אובדן של האובייקט. ניתן לראות את הענישה העצמית של האדם המדוכא ואת העמדות העצמיות שלו ככוונה (באופן לא מודע) כלפי האובייקט החיצוני.
אינטורויקציה קשורה קשר הדוק לשלושה מנגנונים אחרים המוזכרים לעתים קרובות אשר בגלל הדמיון שלהם הם משמשים לעתים קרובות באופן זהה, אם כי יש להם משמעויות שונות במקצת:
- הזדהות זה הדמיון או הניסיון להידמות לאחר. האדם לוקח על עצמו את הערכים, הרגשות, העמדות והמאפיינים של אדם אהוב, נערץ, חשש או שנוא. הזדהות כמו גם מנגנונים אחרים, הוא חיוני להתפתחות האישיות הנורמלית. לכן זה טבעי לדמות את עצמך במודע או שלא במודע אחרי אדם אהוב או נערץ. ניתן להשתמש בזיהוי, אך באופן לא מודע, השימוש בו הוא כדי כדי להדוף חרדה וקונפליקט.
לדוגמה:נער יכול לקבל על עצמו את המאפיינים התוקפניים של האב שאלימותו מפחידה אותו (הזדהות עם התוקף) כדי להתמודד עם החרדה הקשורה לאלמות שסבל מאביו.
- הפנמה (הזדהות עשוי להיות מלווה בהפנמה): מנגנון זה הוא מעבר להזדהות, והוא כרוך ב"לקיחת" אדם אחר להיות חלק מהעצמי, ולא רק "לקיחת" המאפיינים שלו. שוב תהליך ההפנמה יכול להיות תופעה רגילה. כך אפשר להפנים את ההורים כך שהם הופכים לחלק של העצמי. זה הופך להיות מנגנון הגנה אם יש שימוש בהפנמה כדי להגן מפני חרדה.
לדוגמהלהיות נשפטים אם יש דעות שונות מהורים.
- התאגדות: הפנמה חופפת למנגנון ההתייחסות שהוזכר לעיל וגם עם ההתאגדות, שתיהן כוללות סוג פרימיטיבי מוקדם יותר של הטמעה של האובייקט או של חלקיו. הפנמה היא מונח כללי יותר, והיא נתפשת כהגנה ברמה גבוהה יותר.
- פנייה כנגד העצמי– מנגנון זה כרוך בהפיכת דחפים בלתי מקובלים שיש לאדם על אחרים כלפי האני. זהו ההפך של ההשלכה זה דומה להגנה של הפנמה בל לא זהה. לעומת זאת, לא בהכרח "נוטלים" את האובייקט. אם יש לאדם עוינות בלתי מודעת כלפי אדם אהוב, הרי זו העוינות עצמה שהופכת פנימה. מנגנון זה, כמו הפנמה, משחק תפקיד חשוב במצבי דיכאון ורגשות חסרי ערך. הביטוי "אני שונאת אותו" מוחלף על ידי ההצהרה, "אני שונאת את עצמי" הסיבה להיפוך זה הדעה האשמה הנוצרת על ידי הרגשות העוינים כלפי בן אגם אהוב, כאשר רגשות אלה משחררים את האשמה ומשחררים את העוינות.
- היפוך– היפוך כולל שינוי של הרגשה, יחס, תכונה אל היפוכה. קשה להבחין בין היפוך להיווצרות תגובה. למעשה, תגובה נוצרת על ידי היפוך של רגשות. היפוך, עם זאת, הוא מנגנון כללי יותר והוא מקיף טווח גדול יותר של התנהגות.
לדוגמה אישה המורדת באופן לא מודע נגד אמה, שהייתה פסיבית מאוד וחסרת תועלת. הופכת לאישיות מוכשרת. ובה בעת עוררה חשה אשמה וחרדה קיצוניים על כך שהיא מצליחה.
- סימבלוציה -סובלימציה נחשבת להגנה הגבוהה ביותר או הבוגרת ביותר, אם כי הסיווג שלה כהגנה יכול להיות מוטל בספק. זה כרוך בהפיכת דחף מנוגד חברתית לפעולה חברתית מקובלת, תוך שמירה על המטרה המקורית של הדחף. פרויד ראה את זאת מתוך אינסטינקטים מיניים או אגרסיביים.
לדוגמה אמן המצייר עירום עשוי לסדר את עיסוקו במיניות בפעילות מוערכת.
דוגמה נוספת:ספורט תחרותי שבו אדם מוציא סיפוק עשוי לכלול סובלימציה של אינסטינקט תוקפני. יחסים שבהם יש מרכיב חזק של משיכה מינית עשוי להפוך להיות מאופיין חיבה ורכות.
הגנות נוספות שחיכות
- אינטלקטואליזציה– כדי להימנע מעימות עם רגשות ודחפים, האדם חושב עליהם מקום לבטא אותם באופן ישיר. זה דומה לבידוד אך כאן האדם נותן ביטוי מילולי לממד הרגשי אך ביטוי זה נותר חיצוני ומעביר הרגשה ברורה שאין לאדם באמת קשר עם ממד זה. אנשים העושים אינטלקטואליזציה יכולים לדבר קבות על נושאים בעלי משמעות אמוציונלית גדולה, מבלי להרגיש את הרגשות או המצבים שהם מתארים.
- הרציונליזציה– המנגנון של רציונליזציה הוא שימוש בטעמים משכנעים להצדיק רעיונות, רגשות או מעשים מסוימים, כדי להימנע מלהכיר במניע האמיתי שלהם, שאינו מקובל.
לדוגמה אימא עם מעט כסף עשויה לתרץ את קניית הטלוויזיה בכך שהיא אומרת שזה חשוב לילדים שלה, כי היא מרגישה אשמה על הוצאות הכסף על משהו שהיא רוצה אבל לא יכול להרשות לעצמה.
- התקה (Displacement)- העברת רגשות או קונפליקטים על אדם אחד או על מצב מסויים על האחר
לדוגמה אישה מאוד כועסת (שלא במודע) על בעלה על שלא חזר הביתה בזמן לארוחת ערב עלולה למצוא את עצמה רגזנית מאוד עם העובד בתחנת בדלק אשר מחכה בה זמן יוצא דופן. הכעס שלה הופנה אל אובייקט אחר, המאפשר ביטוי של הדחף.
- הכחשה– היא שלילת או אי קבלת המציאות. האדם יכול להכחיש משהו מאיים כי זה קשה מידי כדי להתמודד עם הכאב. האדם יכול להכחיש שיש לו מחלב כי ההכרה היא טראומטית מידי. ההכחשה היא קשת רחבה היא נחשבת רמה נמוכה של הגנה משום שאינה מעוותת את נמציאות ברמה קשה. אך ככל ההכחשה מונעת מהאדם לראות את המציאות כמו שהיא ככה ההכחשה נחשבת קשה יותר.
- סומוטיזציה-הכוונה היא כאשר דחף או קונפליקט הופך להיות כאב פיזי. האדם יכול להתחיל לדאוג על מצבו הרפואי והסימפטומים הגופניים אשר מחליפים את העיסוק בקונפליקט או מהרגש.
- אידיאליזציה:הערכה מוגזמת של אדם אחר, מקום, משפחה או פעילות בצורה שהיא מעבר למציאות. על לרמה שהדמויות הללו מעודדות את האדם או מעוררות אצלו השראה, מודל לחיקוי . זה יכול להיות מכניזם מועיל מאוד בטיפול. זה גם יכול לגרום להגנה מפני חרדה הקשורה לאגרסיות כלפי אדם אהוב או שמאיים עלינו. הסכנה באידאליזציה היא גדולה משום שהאידיאל אינו תואם למציאות ויכול לגרום לאכזבה ותסכול.
- פיצוי:האדם מנסה לפצות על פגם. למשל אדם שאינו מרוצה עם הגובה שלו וחושב שזה קשור לחולשה או לחוסר גבריות ועוסק בטיפוס הרים או מרוץ מכוניות. אדם כזה גם עלול להיות אגרסיבי ותחרותי עם גברים אחרים.
- סגפנות:הימנעות מהנעות כדי להימנע מהחרדה של הקונפליקט הקשורים בהנעות וסיפורים אלו. (מין בעיקר)
- אלטרואיזם: האדם מקבל סיפוק דרך הקרבה עצמית על ידי מתן עזרה לאחר או השתתפות במשהו. זה נחשב מנגנון הגנתי כאשר זה בה על חשבון עימות עם הרגשות או הקונפליקטים של האדם.
סיכום סקירה זו של מנגנוני ההגנה המוכרים ביותר הצביעה על הצורך להעריך אם הגנות משרתות פונקציות הסתגלותיות או חסרות הסתגלות האם הם מתאימות בתפקוד האישיות והאם השימוש בהן הוא באופן גמיש או שהן מוחזקות בצורה נוקשה ומתפשטת.
ראו עוד: סיכומי מאמרים בעבודה סוציאלית
