מערכת היחסים של האדונית והרוכל מונעת מכוח לחולשה, משיכה ודחייה. דווקא החולשה מתקשרת לגבר והחוזק והכוח – לאישה.
הרוכל איש עני, נודד, ללא בית, משפחה, שורשים. הוא תלוי בחסדיהם של האדונים הגויים . מחפש מחסה מפני פגעי מזג האוויר אך עד מהרה קסם לו הקשר ביניהם והוא ראה עצמו כאדונה ואף היא שכחה שהוא רוכל עני. הוא מנסה ללבוש בגדי חירות ולפשוט בגדי רוכל על מנת להטמיע עצמו בין יושבי המקום הגויים ולהיות אחד מהם ולא כנטע זר עם בגדי רוכל, שיצרו אצל האדונית תחושה קשה.אך למרות מה שהרוכל מזהה, היחסים של הכוח והחולשה נשמרים והוא נשאר הפסיבי והיא האקטיבית. הרוכל שהיה אדם תמים "אדם תמים הי" מתאפיין בעצלות מחשבתית שממיטה עלו אסון ומקדמת את קיצו. התמימות שבו מלמדת על העדפת החומריות על פני הרוחניות, כלומר וויתור על האני היהודי שבו לטובת מעמד חברתי, מחסה והנאות אישיות. הוא מחליף את זהותו, שבאופן סמלי מסתמלת בביגוד– פושט בגדי רוכל ולובש בגדי חירות. רוכל מזוהה עם היהודי והחירות מזוהה עם הגויים.
היעדר שיקול דעת והעדפת החומריות באים לידי ביטוי בהעדפת קרבתה של האדונית ואולי גם ענייני המין בין השניים (הוא ישן במיטת בעליה הקודמים ורואה עצמו כבעלה) על פני מציאת הפתרון הקיומי שלו ובהכרח מציאת הפתרון לחידתה של האדונית. נדמה שהאוכל והמין מסמאים (מעוורים) את עיניו והא נעדר שיקול דעת: "ואם שאל היתה סותמת את פיו בנשיקות".
הכוח והחולשה באים לידי ביטוי גם ביחס לידיעה וחוסר הידיעה. אי ידיעה מובילה לחולשה. זו אחת הסיבות לחולשתו של הרוכל. האדונית שולטת גם בידע: היא בוחרת מה למסור לרוכל ומתי למסור לו. כאשר היא מזהה סימנים של חשש, היא סותמת את פיו בנשיקות ובאוכל. כל אימת שהוא מתרחק מהיהדות, החוסן שלו הולך וקטן. באורח פרדוקסאלי הוא לכאורה מוצא מחסה, הגנה, אך הגנה ומחסה אלו רק מקרבים את קצו. עזיבת היהדות כמוה כנטישת החוסן שלו, התשתית המהותית הקיומית והרוחנית של חייו. ברגע שהוא מחליט לחזור לאוהלה של תורה, ליהדות בהכרזה שהוא התרחק מהיהדות והוא יוצא לקרוא קריאת שמע, הוא מחזיר לעצמו את יכולת המחשבה, את המוסריות והערכיות שנלקחו ממנו בעטייה של התבוללות, היטמעות בקרב הגויים. הוא מחזיר לעצמו את הזהות היהודית כצעד של התפכחות מהמצב אלא שהתפכחות זו זמנית היא בלבד לאחר שהוא חוזר לתחילת הסיפור לאחר שהאדונית רוצה לרוצחו. הוא נוטל את קופתו וחוזר לחזר על הפתחים. הוא חוזר לחולשתו ולמציאת פתרון ארעי, מסוכן בקרב הגויים.
