עם עלייתו של לנין לשלטון הכריזה הממשלה הבולשביקית על מדיניות כלכלית בשם הקומוניזם המלחמתי (או הקומוניזם הלוחם) שעיקרו ביטול הבעלות הפרטית על רכוש, הלאמת אמצעי הייצור והקרקעות, בכל מחיר, כולל אלימות ודיקטטורה. הבולשביקים שאפו לרכז את כל המשק בידיהם ולעורר אמונה בקומוניזם הטהור.
עקרונות הקומוניזם המלחמתי
בתחום החקלאי : הוחרם עודף התוצרת החקלאית מהאיכרים לשימוש אנשי העיר והצבא תוך פיצוי מזערי, היות ולממשלה לא היה דבר לתת בתמורה . החרמה זו נאכפה ע"י הצבא והצ'קה-המשטרה החשאית. קומיסרים (מפקחים) שמונו מטעם המפלגה נכחו בכל כפר ועיר ברחבי רוסיה.
בתחום התעשייתי : כל המפעלים הפרטיים , אוצרות טבע , נמלים , מסילות ברזל הולאמו על ידי המדינה ללא פיצוי .
בתחום הפיננסי – מסחרי : ריכוזיות מקסימלית – הבנקים הולאמו ועל המסחר והאספקה לאזרחים ולצבא חל פיקוח ממשלתי . מסחר פרטי בוטל לחלוטין .
בתחום החברתי : חל איסור על התאגדות פועלים והם אורגנו רק במסגרת קומוניסטית אחת. בוטלו המעמדות בחברה ולפיכך רבים מאנשי המעמדות הגבוהים לשעבר היגרו מרוסיה .
בתחום הפוליטי: חיסול כל הסובייטים כגופים עצמאיים. כולם פועלים במסגרת המפלגה הקומוניסטית הבולשביקית.
תוצאות הקומוניזם המלחמתי
הניסיון להוביל קומוניזם מלחמתי נכשל . הוא הוביל לדיקטטורה כנגד האיכרים . הבולשביקים נלחמו כנגד העם . בתגובה , האיכרים שרפו יבולים ושחטו בהמות , הפועלים הורידו את התפוקה וברוסיה שררו אנרכיה ורעב שהביאו למותם של 5 מיליון איש.
הייצור התעשייתי לאחר המלחמה היה 15% מזה שהיה ערב המלחמה. בעקבות יישומו של הקומוניזם המלחמתי מיליונים רוסים גוועו ומתו ברעב והשלטון הבולשביקי היה נתון בסכנה.
חזרה אל: סיכומים בהיסטוריה – כיתה ט
