הפשע המאורגן–
התהליך החברתי הוא תוצאה של יחסי גומלין בין אנשים וקבוצות.
המטרה של כל קבוצה היא להשיג עמדת כוח והשפעה רבה – הדבר היחידי שמונע מקבוצה להשיג את כח זה הן הקבוצות האחרות השואפות לאותו הדבר בדיוק, דבר שנותן לחברה שיווי משקל זמני.
קונפליקט בין קבוצות נוצר כאשר 2 קבוצות או יותר פועלות באותו השטח – כך שיש מניעה לכל קבוצה להשיג את מטרתה עקב המתחרה.
מאפיין עיקרי של קונפליקטים בקבוצה זה נאמנות הפרט לקבוצה.
קונפליקט בין קבוצות עבריינות–
עבריינות היא תופעה קבוצתית – גם אם הפרט אינו חבר מלא בקבוצה הוא חלק ממנה.
דמותו של העבריין בעיניי עצמו וערכיו תלויים במידה רבה בהזדהותו עם חבריו העבריינים שמאמצים השקפת עולם השונה מן החברה הנורמטיבית.
הקונפליקט מתחיל עם מעשה עבירה(בין אם כלפיי פרט או כלל החברה),לאחר שהעבריין יתפס הוא יאבק של שחרור בערבות, הוא יאלץ להילחם על החופש בין אם בכלא או בין אם בחברה מכיוון שהוא משוחרר הוא עם סטיגמת האסיר שמגבילה אותו ומצמצמת את האפשרויות החברתיות-כלכליות שלו ולכן זה מהווה לחץ נוסף להתחברות אל תרבויות עברייניות ולדחייה של הנורמות של החברה הנורמטיבית.
פשע מאורגן – הגדרות ומאפיינים–
פשע מאורגן – תת סעיף המשוכלל ביותר תחת פשיעה מאורגנת
הגדרה נוספת: ארגון פשע יציב מתאפיין בעבריינות על בסיס אינטרסנטי ואינסטרומנטלי שפעולותיו נפרשות לטווח ארוך. מטרת הארגון היא לצבור עוצמה כלכלית ולמקסם רווחים תוך ניסיות ליצור קשרים עם אישיים מהעולם הפוליטי להשגת שליטה עסקית טריטוריאלית.
מנחם אמיר – פשע מאורגן הוא מערכת ארגונית נמשכת,ללא אידיאולוגיה חברתית פוליטית,כל מטרתה היא עשיית רווחים קבועים,המערכת מורכבת מעסקים פליליים ולגיטימים (המשמשים לכיסוי והכנסה נוספת). המערכת נוצרה ומופעלת ע"י קבוצות של יחידים,בדרגות שונות שמשתפים פעולה (מרצון או כפייה) – לעיתים הקבוצות פועלות באותו אזור או אותו תחום עסקי.
פשיעה מאורגנת – מתייחסת לפשעים שמתבצעים בהתארגנות של 2 עבריינים ויותר,ללא קשר למבנה התארגנות.
מאפייני הפשע המאורגן: תבנית מאורגנת
- שיטתיות
- היררכיה וחלוקת עבודה
- ארגון בעל המשכיות
- ותק ומומחיות במגוון רחב של פעולות עברייניות
- הלבנת כספים
- סחר בסמים
- קונפורמיות לגביי חוקי הארגון
- אלימות
- שילוב עסקים לגיטימיים ופליליים יחד
- השחתת גורמי ציבור במטרה למקסם רווחים.
- הצטרפות לארגון היא מוגבלת בהתאם לקריטריונים (משפחתיים,פליליים,אתניים, וכו')
מאפייני פשיעה מאורגנת:
- אין בהכרח היררכיה – יכולה להיות סתם חבורת עבריינים
- פשיעה מאורגנת יכולה להתקיים ללא פשע מאורגן – אך פשע מאורגן לא יכול להתקיים ללא פשיעה מאורגנת.
- קרסי – הסיבות לקושי הגדרת פשע מאורגן – שלעולם לא הוגדר ע"י מערכת המשפט
- מייחסים פשע לאדם אינדיבידואל ולא לקבוצה\ארגון
- חוסר במקורות מידע זמינים לחוקר (מידע משטרתי לרוב אינו זמין(
- דימויים וסטריאוטיפים חברתיים – תודות לתקשורת
- פשע מאורגן אינו רק התנהגות פלילית שיטתית אלא גם צורה של ארגון פלילי
הפשע המאורגן בנוי בצורה היררכית, בדר"כ במבנה של ראש הארגון, סגניו הבכירים וזוטרים(מבצעי העבירות).
הסגנים מעבירים את הפקודות לזוטרים ובכך יש נתק בין ראש הארגון לדרג הנמוך – דבר שמונע הלשנות והאשמות פליליות.
הארגון נוהג באופן שיטתי באלימות(סחיטה ואיומים) ומשתלט על ארגונים אחרים(קטנים או גדולים ממנו) – ההשתלטות מדברת על תחום גיאוגרפי ע"מ ליצור שליטה בטריטוריה ובמימד העסקי ע"מ להשיג מונפול בתחום.
הארגון דואג להפחית את סיכויו להתפס ע"י שיבוש ומניעה של חקירות משטרתיות באמצעות שוחד וטובות הנאה.
לדבריו של אמיר,אחד ממקורות הכנסה של הפשע המאורגן הוא סחיטה ודמי חסות (Protection) שהם גביית כסף מאזור גיאוגרפי מסוים.
בנוסף פשע מאורגן מתאפיין בבלעדיות על אזורים ותחומים עסקיים – כך הם יכולים למכור באופן שחור מוצרים שהממשלה מגבילה במחיר מופקע.
השוני העיקרי של עבריינים המשתייכים לארגוני פשע מול שאר העבריינים הוא בכך שהם נתקלים במערכת המשפט בגיל יחסית מאוחר (אמצע שנות ה -20) וצורת החיים שבחרו היא רציונלית לחלוטין עקב ההזדמנויות לעומת עבריינים אחרים שלעיתים זה כרוך באיבוד שליטה עצמית והתדרדרות במצב של שנים.
פשע מאורגן בישראל–
היקפו וחומרתו של היקף הפשע המאורגן בישראל עלול להפוך תוך שנים לבעיה אסטרטגית חמורה שתשפיע על מבנה השלטון, הדמוקרטיה, איכות החיים והיציבות במשק.
בישראל הארגונים פועלים בצורה רציונלית למקסם את הרווחים, מוות או יציאת דמות מרכזית בארגון מהארץ לא תפריע לתפקוד השוטף.
אמיר מחלק את הפשע המאורגן בישראל על בסיס אוכלוסיות:
- פשיעה ילידית יהודית – פועלת משנות ה 50,עוסקת בעיקר בסחיטה ודמי חסות,יבוא והפצה של סמים וקיום הימורים לא חוקיים,לעיתים בשיתוף ארגונים רוסיים או ערביים.
- ערביי ישראל – עיסוק עיקרי בגניבות מאורגנות וביבוא סמים והפצתם. לעיתים ניתן לראות אלימות בין חמולות להשגת ההפצה של הסם.
- פשע מאורגן בשטחי אוטונומיה – סחיטת סוחרים והברחות אל ישראל ומחוץ לישראל של מוצרי שונים
- עולי רוסיה – מעסיק במקרים רבים את התקשורת וגורמי האכיפה בישראל ומחולק לתתי סוגים:
- קבוצה שעוסקת בפשיעה טבעית (תנאי הסתגלות וקליטה) – זייפנים של תעודות,תיווך עם מוסדות והלוואות בריבית
- קבוצה שעוסקת בהפצת סמים ורכוש גנוב – עוסקת גם בסחיטה ותחרות של שטחי שליטה
- קבוצת קשרי חוץ עם רוסיה – סחר בנשים
- קבוצת הפשע המאורגן "הגבוה" – מתרכז בהשקעת סכומי עתק בבנקים ועסקיהם (בישראל לא שואלים מה מקור הכספים ולכן זה בית גידול לאוכלוסייה זו) תוך יצירת קשר עם פוליטיקאים ושיחודם.
תנאים לקיומו של פשע מאורגן בינלאומי–
הפשע הבינלאומי התחזק עם פתיחת הגבולות בין המדינות והתפתחות הטכנולוגיה והתחבורה בעולם שאפשרו מעבר של אנשים וסחורות. הפשע הבינלאומי מעביר מדי יום סחורות ואנשים, יוצר קשרים בינלאומיים פוליטיים וחברתיים וכך הענף גדל במהירות רבה.
ארגוני האכיפה הבינלאומיים מתקשים להתמודד עם הבעיה עקב הצורך בתיאום ביניהם (וזאת למרות שיש לכם טכנולוגיה מתקדמת) ועקב כך שהם כפופים לחוק.
ההתפתחות הטכנולוגית מסייעת גם לארגוני הפשיעה בתקשורת וייעול הפעילות (העברת כספים באמצעות מחשב וכו'..) ,בנוסף מעבר לשימוש במטבע אחיד במדינות רבות(האירו).
ידוע על כך שארגוני פשיעה בינלאומיים משתפים פעולה ולעיתים מבצעים חילופי מומחים ביניהם.
התנאים להתקיימות הפשע הבינלאומי:
- שינוי כלכלי – שינויים של הטלת מס על סחורות, קיצוב סחורות, משברים כלכליים והפרטה מורידים את ההיצע, דבר שפותח את הדלת לפשע הבינלאומי לנצל את המצב ולהיעזר בהון שלו למלא את החסר באמצעות אלימות ושוחד.
- אי יציבות פוליטית שלטונית – במדינה דמוקרטית ארגון מוצא מפלגה שהוא מוצא בה פוטנציאל לפעילות ענפה ומקדם אותה באמצעות הונו, תוך שבמקביל הוא ממגר את המפלגה המתחרה באמצעות כוח ואלימות.
- מהגרים העלולים לחוות קשיי קליטה תרבותיים – ניכור וקיפוח חברתי, כלכלי ופוליטי, עוני ואבטלה. קבוצה אתנית שמתקשה ומחפשת לצאת ממצב מתסכל הם קרקע פורייה לפעילות של פשע בינלאומי שינצל את ייאושם – הוא יספק להם תעסוקה לגיטימית או פלילית, ביטחון כלכלי והגנה מפני אפליה חברתית יחד עם תנאי מחיה הולמים ושירותי רווחה – ובכך יוצר עימם קשר תלות והם יהיו משתפי פעולה בעתיד.
חזרה אל: סיכום הספר הלבן בקרימינולוגיה
